טו בשבט

ראש השנה לאילנות

כאשר אנחנו שומעים את המילים טו בשבט, הדברים שעולים לנו לראש לרוב הם: פירות יבשים, יציאה לנטיעות ברחבי הארץ, ארוחות משפחתיות, ועוד. בעמוד זה יופיעו דברים שאולי יזכירו לכם עוד כמה דברים לגבי טו בשבט שאולי שכחתם ומי יודע אולי גם דבר חדש או שניים...

טו בשבט בתורה שבכתב

טו בשבט אמנים אינו מופיע בתורה שבכתב, אך התורה בהחלט מתייחסת אל השמירה על הטבע, והמצווה לנטוע עצי פרי, וכמו כן מצוות נוספות הקשורות לעץ ופירותיו אך נדבר על זאת בהמשך הדברים. 

טו בשבט בתורה שבעל פה

טו בשבט מוזכר לראשונה בדברי המשנה. חז''ל מדברים על ארבעה ראשי-שנה שונים.

מסכת

ראש השנה א,א

טו בשבט, חג של סוד ועומק

הסיבה עליה למדנו לפני כן, שבעקבותיה נקבע תאריך החג, מרמזת לנו על צדדים רוחניים בחג, ולא רק על התעסקות בצדדים חקלאיים. שהרי נאמר: ''כי האדם עץ השדה''.

 כעת, נראה כיצד זה בא לידי ביטוי.

"הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו ...אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו ..." 

מסכת

אבות ג,יז

ויקרא

פרק יט, כג

טו בשבט לאחר תקומת מדינת ישראל וגם קצת לפני...

אין מצווה לטעת עצים דווקא בטו בשבט. נטיעת עצים בארץ ישראל היא חלק מקיום מצוות ישוב הארץ.

שאומרת התורה:


 וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל ...

מנהג הנטיעות בטו בשבט אינו עתיק כמו שאנשים חושבים. הראשון שהחל במנהג זה ככל הידוע לנו היה הרב זאב יעבץ. בשנת התר"ן, יצא הרב עם תלמידיו בבית הספר הממלכתי-דתי, במושבה זכרון יעקב לנטוע עצים בארץ ישראל ביום טו בשבט.
הרב ראה את החשיבות הרבה שיש בחיבור התלמידים אל הארץ, ובנטיעת העצים דווקא ביום זה. 

ידעתם שיש קשר בין הגאולה לבין מצב החקלאות והפרות בארץ? כן כן, מה ששמעתם. בתלמוד הבבלי נאמר כך:

ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' 

תלמוד בבלי

מסכת סנהדרין

דף צח עמוד א

אין לך קץ מגולה מזה

ברוך ה' אנו רואים את התפתחותה של מדינת ישראל במהלך שבעים שנות קיומה, לא רק בנושא החקלאות ופריחתה.

לכן איננו יכולים להתכחש לכך שזכינו להיות בדור של תקומת עם ישראל, בדור של גאולה.

בסוף הכל סובב סביב החיים שלנו בארצנו הקדושה, מקומנו הטבעי, אשר חיכינו לחזור אליה במשך אלפיים שנות גלות.

אז איך חוגגים ?

 

הם נהגו ביום זה לאכול 30 סוגי פירות שונים. אותם הם  חילקו לשלוש קבוצות שונות:

  • פירות שבהן נאכל החלק החיצוני והגרעין נזרק -למשל תמר

  • פירות בהן אוכלים את הקליפה ואת הגרעין- למשל תאנה

  • פירות שבהן נאכל את הגרעין עצמו -כמו רימון.
     

 

נוהגים לערוך סדר טו בשבט . מברכים על פירות שנשתבחה בהם הארץ , משבעת המינים, ושאר פרות מארץ ישראל. 

בניגוד למה שרוב העם חושבים, אין עניין לאכול פרות יבשים בארץ ישראל. בטח ובטח של כאלה המיובאים מארצות אחרות. 

המקובלים קבעו לעשות מעין סדר פסח(כמו ליל הסדר), רק של טו בשבט. במהלך הסדר הם קבעו לאכול מפירות שבעת-המינים שבהם נשתבחה הארץ, אבל לא רק.

מה שנהגו רוב עם ישראל לעשות לגבי אכילת הפירות הוא: לאכול מפירותיה של ארץ ישראל ובמיוחד משבעת המינים, שהם: חיטה (לחם, עוגיות), שעורה (בירה שחורה למשל), גפן (יין תירוש), תאנה , רימון, זית ותמר.

באכילת הפירות יש להקפיד על סדר אכילה וברכות נכונות. כמו כן, ישנן פירות שידועים כי עלול להיות בהן תולעים. לכן יש לפתוח את הפרי ולבדוק אותו טוב, לפני האכילה (כגון: תאנים, תמרים, אגוזי קשיו וכו').

יש הנוהגים לשתות ארבע כוסות, גם בלילה זה. גם יין לבן וגם יין אדום. מנהג זה הוא גם על פי יסודות הקבלה, אך נפוץ יותר בקהילות עם ישראל. 

איך חוגגים

לפעילות טו FLS בשבט, לחצו כאן