עורך האתר
27 ספט 20193 דקות
פרשת ניצבים התשע''ט | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
פרשתנו פותחת בפסוקים הבאים:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:
דברים פרק כט, ט-יא
משה רבנו מתחיל את לומר את צוואתו האחרונה לעם ישראל ופונה אליהם בצורה מיוחדת.
אתם, כולכם... ראשיכם , ושבטיכם... למה צריך את כל הפרוט הזה.?
ואז מוסיף משה רבנו ואומר...
וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:
דברים פרק כט, יג-יד
מה רוצה משה רבנו לומר כאן?
ראשית, ''היום'', מסבירים חז''ל שהכוונה לראש השנה. ראש השנה הוא יום הדין בו כולנו ניצבים לפני השופט העליון, מלך מלכי המלכים הקב''ה, למשפט בו המלך בעז''ה יכתבנו בספר החיים הטובים והשלום.
הבנו, אבל הפירוט מדוע?
אצל הקב''ה אין הבדלים בין יהודים. נכון שיש יהודי פשוט , יש רבנים גדולים, אבל כל ההגדרות הללו מתארים לנו מצב בו היהודי נמצא כרגע,
אבל במהות אצל ה' יתברך כל יהודי הוא קודש קודשים!
הילדים , הגרים, מחוטב העצים ועד שואב המים, כולם בניו של ה' באותה המידה.
''לא אתכם לבדכם'' – אומר משה רבנו, הקשר בינכם הוא אינו רק עם מי שחי כאן כרגע ונמצא במעמד, אלא יש קשר עמוק בעם ישראל גם בין מי שהיה ובין מי שיהיה.
הקשר של עם ישראל עם תורת ה' הוא אינו שייך רק לרבנים ואינו שייך רק למי שחי אז. החיבור הוא של כל העם כולו עם תורת ה'.
כיהודי, בין לאומה הישראלית עליי לזכור ולדעת, התורה אינה שייכת לדתיים.
''כל הרוצה ליטול , יבוא ויטול''. כל מי שרוצה ללמוד ולהכיר , במיוחד היום את מסורת ישראל לעמקם של הדברים יכול לעשות זאת, בקלות.
אך יחד עם זאת, לדעת שיש לנו אחריות. אחריות לשמור ולשמר את הקשר המיוחד בין עם ישראל לאורך כל דורותיו לבין תורת ה', לבין מורשת ומסורת אבותיו. כל אחד מהמקום האישי בו הוא נמצא.
לשוב , זה לחזור למקום בו הייתי. המורשת ההיסטורית של עמנו היא נצחית, שייכת לכולנו.
היו רבים שניסו להלחם בה, חלק מבפנים וחלק מבחוץ.
עלינו לזכור ולדעת,
האחדות שלנו הנובעת מתוך הקשר אל ספר הספרים, היא זו ששמרה את קיומנו לאורך יותר מאלפיים שנות גלות.
בהמשך הפרשה נכתב כך:
וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ
דברים פרק ל, ג-ו
הפסוקים מתארים את החזרה אל ארץ ישראל , כאל חזרה בתשובה, תשובה -לחזור למקום בו הייתי. ארץ ישראל לעם ישראל. כיום כאשר אנחנו בארצנו וזכינו להקים מדינה. בגלות, זכרנו את הקשר למסורת, משום שהיא החזיקה אותנו כיהודים ונתנה לנו תקווה.
אך אם נתבונן בפסוקים, נראה שלאחר החזרה לארץ נאמר:
ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.
ערלת הלב, היא המחסומים אשר נמצאים לעיתים מסביב ללב, החוסמים את הרגש והקשר אל הפנימיות שלנו הטבעית. הקשר והחיבור אל שרשרת הדורות של עם ישראל ומורשת ישראל ממקום פנימי יותר. ומכיוון שהתורה לא שייכת רק לאלה שקרואים ''דתיים'', אז הקריאה לעבודה הפנימית היא אל כולנו
ונסיים בדברי הפסוקים:
לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:
דברים פרק ל, יב-יד
שבת שלום ומבורך
רב בית הספר ''אפרים-צמח'' , טירת כרמל
הפינה מוקדשת
נריה דוד בן דליה הי''ו
מיכל מאשה בת רבקה הי''ו
שי בן שרה מינה סיטון הי''ו.
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
כל הרוצה לקבל קישור באופן קבוע
למכשיר הפלאפון שלו , יכול ללחוץ כאן
קבוצת ווצאפ : ''מפרשת השבוע לחיים האישים שלי''. ללא הודעות ספאם!