''אחריות יהודית''

מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי -פרשת ויגש התשע''ט



כשאנחנו הולכים ברחוב, כשאנחנו בבית הספר ואפילו בכיתה... אנחנו ערניים למה שקורה מסביב? שמים לב לאנשים שאיתנו???


בפרשת השבוע שלנו, אנחנו מגיעים לנקודת שיא בסיפור של יוסף והאחים. אך בשביל להבין את הדברים כראוי עלינו להתייחס לתחילת הדברים שמופיעים בסוף הפרשה שקראנו בשבוע שעבר, פרשת 'מקץ'.


שבוע שעבר קראנו על כך שיוסף גורם לאחים לשוב לארץ כנען ולהביא את בנימין יחד איתם למצרים. יעקב סרב לכך בהתחלה, יהודה לוקח אחריות ופונה אל אביו


אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים:

בראשית מג, ט


יעקב אבינו רואה את רמת האחריות של יהודה ומוכן לתת להם לרדת עם בנימין חזרה למצרים. יוסף מחליט לעשות לאחים תרגיל, ודואג שגביע הכסף האישי שלו יוחבא בשק האוכל של בנימין.

האחים יוצאים לכיון ארץ כנען חזרה עם בנימין ויהודה רגוע, הוא הולך לקיים את הבטחתו לאביו.

לפתע, באים חיילי מצרים ומאשימים את כל האחים בגנבה. הם חוזרים לארמונו של יוסף בבהלה גדולה.

יוסף מדבר אליהם קשות: ''איך עשיתם לי דבר כזה, עוד אחרי שדאגתי לכם למזון... מי שהגביע ימצא בשק שלו, ישאר כאן ויהיה עבד לעולם!''

האחים בתדהמה גדולה, השק נמצא באמתחתו של בנימין!

יהודה, מקבל את האירוע המצער כגזירת שמיים, ואומר ליוסף כי כולם ישארו כעבדים ולא ישאירו את בנימין לבד. יוסף ממשיך להתעקש שרק בנימין ישאר...

וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם:
בראשית פרק מד, יז

ובפרשתנו:
אף אחד מהאחים, לא מדבר, לא מנסה לעשות משהו, נראה שכולם שותקים ולוקחים צעד אחורה. ולפתע...
וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה:
בראשית פרק מד, יח
יהודה, לא מוותר והוא לא נותן לאחים לחזור אחורה לארץ כנען. הוא מתייצב מול המשנה למלך מצרים, ועומד על כך שבנימין לא יישאר במצרים, ואומר זאת בשם כולם!
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו:

יוסף רואה,בזכות גילוי האחריות של יהודה, כי האחים חזרו בתשובה ואינם כפי שהיו, הערבות ההדדית הזאת, שלא ראה אותה אז כאשר היה איתם, לא מאפשרת לו להישאר אדיש וגורמת לו להישבר. הוא נגלה אל האחים ומרגיע אותם כי אין להם שום סיבה לחשוש ממנו...


ומשם לחיינו אנו...

יהודה מראה לנו מהי 'האחריות היהודית'. יהודי, לא יכול להיות אדיש לחוסר צדק, ולקושי של הסובב אותו. תכונה זו, בולטת אצל שבט יהודה לאורך כל השנים. לא לחינם, המלכים בעם ישראל הם משבט יהודה. זו התכונה הנדרשת ממלכי עם ישראל.

ואנחנו? אדישים למי שמסביבנו, או לוקחים אחריות וקשובים וערניים למה קורה מסביב?! אם יש מישהו במצוקה אנחנו ניגש לעזור לו מיד או שנתעלם ונמשיך ללכת?


כעם ישראל, אנחנו צריכים ללמוד מ'האחריות היהודית', של יהודה ולראות כיצד אנחנו כאלה גם בחיים שלנו.

שנדע למצוא ולגלות את האחריות הזו בחיינו





הפינה מוקדשת לרפואת כל הפצועים והנפגעים בפיגועי הטרור והצלחת חיילי צה''ל במשימתם.

ולרפואת הרה''ג אלישע ושליצקי בן בלהה ברטה שליט''א

והחייל נריה דוד בן דליה הי''ו.

0 צפיות