להיות עם חופשי בארצנו, האמנם?!

אימון עצמי| מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי| שביעי של פסח ופרשת 'אחרי-מות' התשע''ט.


הנה, סוף סוף יצאנו! לאחר שעברנו את קריעת ים סוף, השלב האחרון ביציאת מצרים אנו חוזרים סוף סוף לקרוא את פרשת השבוע כסדרן.



מפרשת השבוע

השבת אנו קוראים את פרשת השבוע , 'אחרי-מות'. בפרשה מופיע הפסוק הבא:

כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ:

ויקרא יח, ג.

שאלה: יצאנו ממצרים, למה להזכיר אותם שוב? ואם יש גם בעיות בכנען אז למה אנחנו הולכים לשם?

תשובה: כאשר היינו במצרים במשך מאתיים ועשר שנים, משהו היה עלול להיכנס לתוכנו פנימה. אך ברוך השם בגלות נלחמנו לשמור על זהותנו. הרי כבר אמרו חז''ל בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם נגאלו בני ישראל.

אך גם לאחר יציאת מצרים המלאכה לא תמה. אומר לנו הקב''ה: תבדקו טוב, אולי משהו מהתרבות שם נספג בכם בלי שתשימו לב לכך. אל תכניסו את מצרים, את התרבות המצרית, אל ארץ ישראל, תתנקו ממנה.

וכשתגיעו לכנען, ששם תשבו , אל תחשבו שאתם הולכים לחיות בסביבה נוחה, גם

שם תצטרכו להילחם ולשמור על זהותכם.


חשוב לציין, התורה אינה אומרת שאין משהו שאפשר מאומות העולם, שאמרו חז''ל במדרש איכה ''חכמה בגויים תאמין''. אלא הכוונה למידות, ערכים ותרבות. הם צריכים להיות עצמאיים ויונקים מתוך מורשת אבות ומסורת ישראל סבא, ולא של עם אחר.


במגילת העצמאות מופיע:

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה...

אנו רואים כי גם במגילת העצמאות, הזכות הבסיסית שלנו על ארצנו, אליה חזרנו לאחר אלפיים שנות גלות, היא מתוך הקשר שלנו למורשת היהודית. בארץ זו עצבנו את דמותנו וזהותנו מתוך ספר הספרים הנצחי.


לחיים האישיים שלי

אנו עומדים בימי המעבר בין יציאת מצרים לבין יום העצמאות של מדינת ישראל. בכל שנה ושנה שעוברת מאז קומה של המדינה, נושא הזהות היהודית הולך ונהיה חשוב יותר ו'בוער' יותר.


השאלות מיהו יהודי, ומהי היהדות, ומהי השפעת הדברים על זהותה של מדינת ישראל. הולכות ונידונות רבות כלל האוכלוסייה במדינה.


מרוב שאנחנו מתאמצים אנחנו מפספסים את האמת שנמצאת לנו מונחת לפנינו. ב''ה היכולת לגשת, לחקור, ללמוד ולהכיר את הדברים באמת, גדולה יותר מאשר בכל הדורות כולם.


השמירה על זהותנו היא מהותית. בזכותה שרדנו את מצרים, ואל לנו לחשוב שכאן בארץ ישראל אפשר לשכוח את שורשינו.

דווקא כיום, יותר מתמיד, עלינו לשבת, לחשוב ולשאול את עצמנו, כאנשים פרטיים:


*מי אני?

*כמה אני מחובר למורשת ולהיסטוריה שלי כיהודי?

*עד כמה אני מכיר את המורשת היהודית באמת?

*מהי התרבות שלי?


וכחלק מעם ישראל:

*האם משמעות היותי חלק מעם ישראל ברורה לי?

*האם הפנמתי את זה שאני חוליה נוספת ב'שרשרת הדורות' של עם ישראל. האם אני ממשיך אותה, או חלילה מנתק את עצמי ומשפחתי ממנה?

*הקמנו מדינה אחרי אלפיים שנות גלות, עלינו לארץ והתיישבנו בה.

*בשם מה המדינה הוקמה דווקא כאן?

*מדוע עלינו וחלמנו לעלות לארץ ישראל, למדינת ישראל?

*רצינו וחלמנו להקים מדינה יהודית, לחיות חיים על פי זהותנו ומורשתנו ההיסטורית-היהודית,

או לאבד כאן את זהותנו, ולהיות עם ככל העמים?

להיות עם חופשי , חופשי לחיות את זהותו ומורשתו באמת, או להיות עבדים של תרבויות אחרות?



שנזכה להיות עם חופשי, באמת!

מועדים לשמחה ושבת שלום.

הרב דוד ספיאשוילי -רב בית הספר-

הפינה מוקדשת להצלחת חיילי צה''ל וכל כוחות הביטחון במשימותיהם באשר הם.

🕯

לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב

הרב אלישע בן בלהה ברטה זצ''ל

שחינך לתורה שלימה, לחיים יהודיים, תרבות יהודית ואהבת חינם בין כל חלקי הציבוריות הישראלית.

להבדיל לרפואת החייל נריה דוד בן דליה הי''ו


לקבלת רעיון חדש בכל שבוע ישירות לווצאפ, לחץ על האייקון.

הקבוצה ללא הודעות ספאם!

0 צפיות