אפשר מנה של 'רוח טובה' בבקשה?

פרשת בהעלותך התשע''ט | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי |לומדים יהדות באהבה

מפרשת השבוע

מכירים את אלה, שתמיד ימצאו על מה להתלונן? לא משנה מה קורה, יקבלו את כל הטוב שבעולם, אבל שום דבר לא יזיז אותם מהמקום שלהם?! במקום לדעת לזהות את הטוב במה שקורה בחיים שלהם, הם תמיד יהיו ב"חמוציות-יתר".

הפרשה עוסקת בנקודה הזאת.

יצאנו ממצרים, קיבלנו תורה, ניצלנו מעבדות ומגזרות נוראיות - ומה עושים בני ישראל? מתלוננים! על מה?!

ולא רק שהם מתלוננים, הם גם מספרים שבמצרים היה להם הכל, אוכל בשפע, לא היה חסר להם כלום. ממש מלון חמישה כוכבים!


"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ".


בעקבות הדברים עולות השאלות:

1. התיאור של בני ישראל את החוויה שעברו במצרים היא מנותקת מהמציאות. איך הם מתארים את הסבל הנורא שם כמלון חמישה כוכבים?!

2. משה רבנו היה יכול להתמודד עם זה בקלות רבה. אך במקום זה, הוא מבקש מה' סיוע בהנהגה, 'איני יכול יותר להמשיך לבד'. למה?! הרי אין שום בסיס לטענות של בני ישראל, מה הבעיה לסתור אותן ולהעמיד אותם במקום מדוע משה מבקש סיוע?


תגובתו של ה':

משימתך כעת: אסוף שבעים איש מזקני העם. תאציל עליהם מרוחך, והם יישאו את משא ההנהגה יחד איתך. הם יעסקו בלרומם את העם מבחינה רוחנית. הם יעשו זאת בשמך ולא במקומך, אך מעתה המשימה הזו לא תישאר רק שלך.


רגע, מה זה קשור עכשיו?

העם רוצה אוכל, בשר! מה קשור התרוממות רוחנית עכשיו?! (מחילה מאחינו הצמחוניים) מה הקשר בין המצב של בני ישראל ודברי משה, לתשובה של ה'?

התשובה היא במילים: ''וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה'' .

ההתעסקות באוכל, בחומריות, היא סימפטום של חוסר רוחניות. כאשר אין משמעות, אין מטרה גדולה לחיים, אין רוח, אין משהו שמניע אותי באמת - יש לי נטייה ויש לי זמן להתעסק בלחפש על מה להתלונן. הרי בשר לא באמת חסר להם, הם יצאו ממצרים עם שלל רב. אבל "נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה'' – אין משהו שבאמת יניע אותנו קדימה.

ומי אלו שיכולים להרים את רוחו, את נקודת המבט של העם?

אומר ה' אל משה: קח את זקני בני ישראל, האצל עליהם מרוחך, והם אלה שיישאו איתך את משא העם מבחינה רוחנית. הם אלו שבמצרים חצצו בגופם בין עמם לבין מכות המצרים, והיו שותפים לכאב של אחיהם.


בחיים האישיים שלי

אדם שמתלונן, עושה זאת בעקבות חוסר שהוא מרגיש בחייו. משהו כאן חסר, משהו לא בסדר. עליי לבדוק במה אני עסוק - בלחפש כל הזמן מה חסר לי, או קודם כל ובעיקר, להודות על הטוב שיש לי.

מותר להתלונן, אבל תבדוק לפני כן מהו הטוב שיש לך בחיים ומה באמת 'חסר' לך. מה באמת קשה לך. האם באמת מה שחסר לך ואתה כל כך רוצה הוא הפלאפון הכי מתקדם שיש, הרכב הכי מפואר שרק אפשר? או שבאמת מה שחסר לך הוא תשומת הלב מהסביבה, הכבוד והשבח מהסובבים אותך?

אם לא נדע באמת מה חסר לנו, מהי באמת נקודת הקושי, אז כל דבר שנעשה לא יפתור אותה. יתרה מזאת, זה רק יתיש אותנו ויחמיר את הבעיה, יעצים את נקודת הקושי ותחושת החוסר עוד יותר.

ובעניין ה'רוח' – שום דבר בחיים לא הולך בצורה חלקה. תמיד יהיו קשיים ותמיד יהיה משהו שחסר לי כאדם. השאלה היא, מה מניע אותי. האם יש לי מטרות גדולות בחיים, שאיפות ורצונות, ואני מחפש דבר משמעותיים בחיים שלי, או שאני עסוק בלקטר ולא באמת בלשפר את חיי, ולכן אני מחפש כל הזמן 'בשר' - משהו שטחי וחסר תוכן שאני מקווה שיביא לי הנאה וסיפוק?


אבל אם אני מחפש חיים משמעותיים, אם אני רוצה להכניס ''רוח גדולה'' לחיי, אז גם אם אתלונן על חיסרון, על קושי כלשהו, זה יהיה אחרת.

הרוח שבי תגרום לי לקחת את החיסרון הזה, ולהפוך אותו לכלי מקדם אל השגת המטרה הגדולה, ולא כדבר שתוקע אותי עמוק ומחזיר אותי להסתכלות צרה של 'עבדים היינו לפרעה במצרים'.


שנזכה להכיר את עצמנו, את מה שחסר לנו ואת כל הטוב שיש לנו

שבת שלום

🍷

הרב דוד ספיאשוילי

רב בית ספר



הפינה מוקדשת

להצלחת חיילי צה''ל וכוחות הביטחון

במשימותיהם באשר הם

🕯

לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב

הרב אלישע בן בלהה ברטה זצ''ל

איש אשר רוח אחרת הייתה עימו ודאג לרומם כל חייו

את רוחם וליבם של רבבות בני עם ישראל.

🕯

לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב

סמ''ר

מרדכי צייאדה

בן יעל

הי''ד

להבדיל

לרפואת נריה דוד בן דליה

הי''ו.


0 צפיות