המסע אל התכלית

פרשת מסעי התשע''ט | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה

מפרשת השבוע

פרשת השבוע שלנו פותחת בסיכום מסעות בני ישראל.

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:

במדבר פרק לג, א-ב

שתי שאלות ברצוני להעלות כאן.

כתוב בפסוק:

מוצאיהם למסעיהם – על פי ה' – ואלה מסעיהם למוצאיהם. למה החזרה הזאת וההיפוך? עונה הרש''ר הירש זצ''ל:

1. גם המסע וגם החניה היו על פי ה' . שנאמר: ''על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו''.

2. כל התכלית היא בעצם המסע! אל לו לאדם להישאר במקום אחד.

''מסעיהם - למוצאיהם'' , אנחנו רגילים שהמסע הוא למען ההגעה, אך כל תכלית המסע היא לשם היציאה מהמקום, להמשיך לנוע ממקום 'החניה' אל המקום הנוח באמת, אל המנוחה ואל הנחלה האמיתית, אל התכלית.

הסבר זה מתחבר לשאלה הבאה. כאשר התורה מתחילה בפירוט המקומות , הדברים מופיעים כך:

"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת: וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם ... וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל..."

במדבר פרק לג, ה-ז


מדוע גם כאן התורה חוזרת על שם המקום פעמיים?

מסביר 'בעל ה"כתב והקבלה'':

שמות המקומות שבהם חונים ומשם ממשיכים לנסוע בני ישראל הם שמות חדשים, שניתנו למקומות על פי המקרים שקרו שם בזמן חנייתם. כל עצירה הייתה בעצם ציון דרך של מדרגה רוחנית, שממנה המשיכו הלאה אל התכלית, אל ארץ ישראל. לכן חניה ויציאה ממנה הן בעצם קביעת המדרגות הרוחניות במעלה הדרך אל המטרה. כל יציאה היא בעצם עלייה למעלה אל היעד הבא והמטרה הסופית. אין קפיצת הדרך.


לחיים האישיים שלי

עם ישראל יוצא ממצרים, וכך עלינו לצאת, כל אחד ואחת מהמיצָרִים שלו, מהדברים שגורמים לו להיות בדוחק ולחץ ומפריעים לו להתפתח ולפרוח. תהליך כזה עלול להיות לעיתים מסע ארוך מפרך.

"על פי ה' "

היציאה למסע צריכה להיות על פי דבר ה', ואם איני אדם דתי, עליי לשאול את עצמי מהי האמת שלי להגדירה ולצאת אל המסע. ללכת על פי ערכי האמת והמוסר במהלך החיים. להגדיר מטרה ולצעוד לכיוונה ללא ויתורים.

''ויסעו ויחנו'':

להגדיר מטרה וכיוון ולהתקדם לשם. מותר לחנות, חניה אותיות מנוחה, אך גם המנוחה צריכה להיות על פי דבר ה'. אין עצירה מוחלטת, וצריך לזכור שצריך להמשיך בתנועה. לפעמים, אנחנו עלולים להתבלבל ולחשוב שאין לאן לצעוד קדימה בחיים, שזאת רמה גבוהה מידי בשבילנו. הדבר נכון לכל תחום בחיים. לא לפחד מדרך ארוכה הדרך של בני ישראל הייתה ארוכה, בכל זאת, ארבעים שנה. לנו יש דרך ארוכה יותר, עד מאה ועשרים בעז''ה. קשה מאוד לכוון רחוק, למטרות ארוכות טווח. ללא ספק אסור להירתע מכך, אך עלינו לעשות זאת בחכמה. איך?

מוצאיהם למסעיהם – בנקודת היציאה עלינו להבין לאן אנחנו צועדים ולהכריז על יעדים, נקודות עצירה בדרך, וכמו שבני ישראל התעלו רוחנית מנקודת חניה לנקודת חניה - כך גם עלינו להבין אם אנחנו בדרך הנכונה, לעשות עצירת מנוחה וחשיבה, ולהתכונן לקראת ההמשך.

הדרך ארוכה ולעיתים מפותלת. יכולות להיות נפילות. אך צריך לקום ולהמשיך בדרך, ולפעמים גם לחשב מסלול מחדש. אך לעולם לא תהיה עצירה עד שמגיעים לתכלית ולמטרה האמיתית. וכשמגיעים למטרה, להמשיך הלאה ולקבוע מטרה עליונה יותר.

שנזכה לקיים את הדברים כאנשים פרטיים שהם חלק מהעם כולו.

''עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה''

שבת שלום ומבורך וחודש טוב

🍷

הרב דוד ספיאשוילי רב בית הספר

הפינה מוקדשת להצלחת חיילי צה''ל וכל כוחות הביטחון במשימותיהם באשר הם.


לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב

הרב אלישע בן בלהה ברטה זצ''ל שחינך להסתכלות שלמה המאמינה בהסתכלות חיובית על התהליכים המתרחשים על עמנו ארצנו ומדינתנו.

🕯

להבדיל לרפואת החייל נריה דוד בן דליה הי''ו

בתוך שאר חולי עמו ישראל.

מעוניינים לקבל קישור ישירות לווצאפ שלכם בכל שבוע? לחצו כאן



לומדים יהדות באהבה 

האתר נבנה במערכת WIX ומנוהל ע''י דוד ספיאשוילי איש חינוך ומשמש כרב בית ספר ומורה למקצועות הקודש בשנים האחרונות.

האתר נכתב למטרות לימודיות והתנסות בתחום בניית האתרים וטכנולוגיות בחינוך ללא כל מטרת רווח בשלב זה. ישנה  השתדלות וזהירות לגבי כל הקשור לשמירת זכויות יוצרים. במידה ונוצרה טעות, נא לעדכן ויתוקן במהירות האפשרית