פרשת נשא- לקראת חג מתן תורה | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
לקבלת קישור בקבוצה שקטה בווצאפ בכל שבוע - לחצו כאן
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת קוראים אנו את פרשת נשא, הפרשה השניה בחומש במדבר. במוצאי שבת הבאה עלינו לטובה נקבל את חג מתן תורתנו. בפרשתנו מסופר שביום סיום בניית המשכן, הנשיאים רצו להביא קורבנות לכבוד המאורע. הם המתינו להוראה ממשה רבנו מתי יוכלו הם להקריב.
ה' מצווה את משה רבנו כי כל נשיא יקריב את קורבנו בנפרד וביום אחר משלו. בנוסף לכך, הפסוקים מתארים את כל הקרבות, כל הנשיאים ומפרטים מה מביא כל אחד מהם. ולבסוף גם מופיע סיכום מה הביאו כל הנשאים יחד. הדברים נכתבים באריכות רבה בפרשה וככה אנחנו מקבלים בעצם את הפרשה הארוכה ביותר בתורה.
נשאלת השאלה:
מדוע כל נשיא צריך את היום המיוחד לו, ומדוע כל הפרוט המורחב הזה?
מסבירים חכמים כך:
לכל שבט יש את המיוחדות שלו ואת התכונות שלו המאפיינות אותו. כל שבט הוא חלק מתוך הדבר המופלא שנקרא עם ישראל. גם אם דברים מבחינה חיצונית נראים זהים וכל הנשיאים הביאו אותו דבר, לכל נשיא היו את כוונותיו ושמחתו שלו בהבאת הקורבן, ולכן התורה מפרטת כל נשיא ונשיא, לכולם יש את החלק המיוחד שלו בחנוכת המשכן ובשמחה המשותפת לעם כולו.
שאלה נוספת
ומדוע היה צורך בסיכום הנתונים בסוף?
הרי אין אות ואפילו לא תג אחד מיותרים בתורה! באה התורה לומר וללמד, כי השמירה על הייחודיות היא נכונה ובריאה כאשר ישנה תודעה אצל האדם שהוא חלק מהכלל, מ'הביחד'! לכל שבט, לכל אחד, יש את התפקיד שלו בפאזל הגדול שנקרא ,עם ישראל. מתוך מבט כזה יכולה להיווצר שמחה ואחדות אמיתית.
לחיים האישיים שלי
איננו נשיאי שבטים, אך בואו נתבונן ונראה מהי נקודת האור המסתתרת כאן אשר יכולה להאיר את חיינו:
המיוחדות שבנו
כיצד היינו רוצים שהמיוחדות שבנו תבוא לידי ביטוי וישימו לב אליה? עלינו להיראות כמו כולם? למשוך תשומת לב מהסובבים אותנו ע''י לבישת בגדים או התנהגות מסויימת שיגרמו לכולם להתרכז בנו?
לא, המיוחדות היא האישיות של כל אחד ואחת מאיתנו, האור שכל אחד מאיתנו מוסיף לעולם דרך הנשמה המיוחדת שלו. כפי שלמדנו מהנשיאים – הפרטים החיצוניים, הטכניים היו משותפים. אך כל אחד ואחד היו לו את הכוונות שלו, המחשבות שלו, והשמחה המיוחדת לו בהבאת הקורבנות.
להיות חלק מתוך השלם – לקראת מתן תורה
בדורנו, אנשים מדברים המון על האחדות מצד אחד והשמירה על הייחודיות מצד שני. איך זה מסתדר? אנחנו רגילים לחשוב שאחדות נובעת מתוך ויתור, או, ע''י נראות אחידה של כולם.
התורה מלמדת אותנו שדווקא השמירה על ייחודיות של כל אחד מאיתנו, אך מצד שני ההבנה שאיננו חיים בבועה, אל כל אחד מאיתנו הוא חלק מהשלם הגדול. היא זו שמאפשרת אחדות אמיתית. לכן, גם על כל אחד ואחת ישנה אחריות אישית שיהיה לו חלק בעולמה של תורה. לעסוק בה, ללמוד אותה וכמובן גם לקיים את דבריה.
מתן-תורה , התקיים לאחר שעם ישראל היה באחדות. אחדות היא אינה ביטול אחד של השני, אלא נתינת המקום אחד לשני. על ידי אחדות כזאת היינו ראויים לקבלת תורה באמת.
''כאיש אחד בלב אחד''
שנזכה לקבל את התורה בכל שנה מחדש, ולתת לאור התורה להאיר דרכינו ואת חיינו, וככה אורו של עם ישראל כולו , יאיר את העולם כולו
שבת שלום וחג מתן תורה שמח
🍷
דוד ספיאשוילי
______________________________
