פרשת בהר | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת בהר, הפרשה התשיעית בחומש ויקרא.
בעבר כמעט כולם היו חקלאים במידה כזו או אחרת. וכשלאדם יש קרקע ורכוש, הוא מכין לעצמו את מזונו ואת כל צורכו, הוא עלול להתבלבל ולחשוב שהוא אדון הכול, שולט בכול, והכול תלוי רק בו.
פרשתנו נפתחת במצווה מפורסמת, אשר זכינו וזוכים לקיימה השנה הלא היא מצוות השמיטה.
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַד': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַד' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:"
(ויקרא כה, ב-ד)
בשנה השביעית החקלאי יוצא לחופשה, וכך גם הקרקע שבבעלותו. הוא אינו מעבד את האדמה באופן שיוכל להרוויח ממנה, אלא רק מבצע פעולות שישמרו על הקרקע שלא תתקלקל, וכו'.
מה באה המצווה הזאת ללמד אותנו?
במהלך השנים הרגילות ,יש מצוות המחייבות את בעלי הקרקעות, השדות והפרדסים לתת לעניים אפשרות לקחת מן התבואה והיבול, אך בשנת השמיטה, כל מי שרוצה יכול להיכנס אל השדות ולקחת: העניים, העשירים ואפילו החיות. בשנה הזאת– כולם באותו מעמד, כולם יכולים להיכנס לשדה ולקחת מן הפירות, כמובן ללא עקירת העצים או השחתת השדה, אלא לקחת לשימוש עצמי בלבד.
מצוות השמיטה ,מראה ומלמדת על אמונה וביטחון עצומים בה'. החקלאי הוא זה שעמל וטורח לעבד את הקרקע ולעשות ככל שביכולתו על מנת שהאדמה תקבל את היבול המשובח ביותר. אך הארץ שייכת לריבונו של עולם. וע''י שמיטת הארץ, מראה החקלאי את אמונתו הגדולה בריבונו של עולם ומיהו מקור הברכה הגורם לכך הארץ תתן את יבולה ועץ השדה יתן את פריו.
ריבונו של עולם נתן את הבטחתו. לא רק שבעל הקרקע לא ייפגע כלכלית, אלא שבשנים הבאות הברכה בקרקע תהיה גדולה ועצומה כל כך, שהוא לא ירגיש שום הפסד בגלל שנת השמיטה. ואף יראה ממנה שפע של ברכה ופרנסה.
לחיים האישיים שלי
גם אם איננו חקלאים ניתן ללמוד ממצוות השמיטה רבות. ננסה להתבונן ולראות מהי נקודת האור או נקודות אשר יאירו את חיינו:
1. מקור הברכה
הוא הנותן לך כוח לעשות חיל - כל אדם בעולם צריך להשתדל ולהתאמץ כדי להגיע להישגים ולהגשמת המטרות. אך על האדם לזכור, כי הברכה מגיעה מאת ה' לאחר שהוא עושה את המוטל אליו על מנת להצליח.
2. לראות את הזולת
הקב''ה נותן שפע לכל אחד ואחד. אך השפע הזה לא נועד בשביל שאדאג רק לעצמי. כפי שהחקלאי מחויב באותן מצוות עליהן דיברנו, על מנת לדאוג לאחר. עלינו לזכור שגם אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לראות את האחר ולסייע לו במה שאפשר ויש ביכולתנו. הדבר נכון כמובן לא רק בדברים הקשורים לכסף. אלא לנתינה וחסד מבכל סוג שהוא.
3. מה קורה בדרך, איך עושים זאת?
כמו בשדה גם בחיים. ההשתדלות להתפרנס בכבוד או להצליח בדברים שאנחנו עושים היא הכלי שלנו להגיע להצלחה במעשינו. אבל מה קורה עם אלה שסביבנו? אלו שאיתנו בכיתה, בעבודה ובחיים בכלל?
האם אנחנו בעקבות הרצון להצליח ולהתקדם זה אומר ש עליי להתעלם מהאחרים או חלילה אפילו לגרום להם להיכשל כדי שנראה ונהיה טובים יותר מהם?!
מי שחושב כך אינו מאמין בעצמו בכלל ואינו מאמין בקב''ה באמת.
לה' הארץ ומלואה, אין סוף לברכה וההצלחה שיכול להוריד ה' לעולם ושכולנו נוכל לזכות בהם.רק שנדע ונזכור. המאמץ הוא שלנו , וכשנתאמץ בדרכים הנכונות, יחד עם השני ולא על חשבון השני, ברכת ה' תהיה עלינו ונזכה לברכת ה' ולשפע טובה ושמחה.
שבת שלום לכל עם ישראל 🍷
דוד ספיאשוילי
אוסף סרטונים בנושא שנת השמיטה לרוצים להעמיק ולהרחיב
לקבוצת ווצאפ שקטה לקבלת קישורים לד''ת בכל שבוע - לחצו על האייקון להצטרפות
