פרשת לך-לך התשפ''ג | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת בעז''ה נקרא בבתי הכנסת בקריאת התורה את פרשת לך-לך, הפרשה השלישית בחומש בראשית. בפרשה זו אנחנו מתחילים את המפגש שלנו עם האבא, הראשון שבאבות, אברהם אבינו. בשבת שעברה, נגענו בהבדלים בין נח לבין אברהם. לא מתוך מקום של לשפוט את נח, אלא במטרה להבין את ההבדל בין שניהם ומתוך כך להכיר את יסודות האמונה והמוסר של עמנו. כי בכל זאת התחלנו מאברהם אבינו ולא מנח. בפרשה אנחנו נפגשים עם סיפור לא נעים בכלל, סכסוך בין רועי-הצאן של אברהם אבינו לבין רועיו של לוט.
(א) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה: (ב) וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב... (ה) וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: (ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: (ז) וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ:
בראשית פרק יג, א-ז
רבותינו מספרים כי רועיו של לוט היו מכניסים את הצאן לשדות של אנשים זרים. ורועיו של אברהם לא היו מסוגלים לראות זאת והיו גוערים בהם על מעשיהם. תגובתם של רועי לוט הייתה כי לאברהם אבינו הובטחה הארץ, ויורשו יהיה לוט, אז איך יש כאן גזל בדיוק?
אברהם אבינו, מבין שלאחר כל המאמצים שלו להשפיע ולקרב את לוט אל דרך הישר, לוט אינו נקי במידותיו. מי שלאחר המבול לא עוזב את הדבר הבסיסי ביותר שבעקבותיו ה' הביא מבול על העולם לא יכול להיות ממשיך דרכו של אברהם. ולחיות יחד עם אברהם. אברהם רוצה לקיים את שליחותו, ובשביל לעשות זאת הוא צריך הוא מבין שהוא צריך ל'הסיר את (ה)לוט' מדרכו. בהמשך, לוט חוזר אל משפחת אברהם אבינו בצורה מתוקנת, הלא היא רות המואביה, אשר ממנה יצא דוד המלך.
לחיים האישיים שלי
אז כמו שהזכרנו , אברהם הוא אביהם הראשון של ישראל וממנו צריכים אנחנו ללמוד. בטקסים של פתיחת בניין חדש ישנו טקס 'הסרת הלוט', הסרת הכיסוי וחשיפת הדבר או פתית הדרך אליו. אברהם אבינו הצטווה להקים עם לחנוך מציאות חדשה וה' הבטיח לו זרע ואת ארץ כנען. וציווה אותו להקים בה עם ומדינה.
כאשר אנחנו נפגשים עם 'סיפורי האבות' עלינו לעסוק בתוכן המוסרי והמהותי של הסיפורים, אין מטרת התורה לספר לנו הסיטוריה אלא להתוות לנו דרך מוסר, ולהאיר את חיינו. אברהם אבינו הבין שאת האור שבו הוא רוצה וצריך להאיר את העולם יש 'לוט' שמכסה ואותו הוא צריך להסיר.
נקודות לעבודה ומחשבה:
1. האור שבי, במה אני יכול להאיר את העולם ולסייע בעזרתו לאחרים. מהן החוזקות שלי ומה אני עושה בשביל להפוך להיות בהם טוב יותר.
2. להסיר את הלוט מעימנו.
אני רוצה להיות אדם טוב יותר, בהתנהגות שלי, בכבוד שלי כלפי הזולת בכיבוד הורים ועוד. אבל יש דברים שעוצרים אותי, לא משפיעים עליי בצורה טובה ומובילים אותי למקומות פחות טובים.
במה מתחילים? 'אמר דוד המלך: סור מרע ועשה טוב'. אך את הוספת האור כתבתי ראשון, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. וההתקדמות היא אין סופית. כך שבסוף נתעסק תמיד בשניהם יחד.
3. ברמה הלאומית
אנחנו אנשים פרטיים שמרכיבים עם שלם, וכבניו של אברהם אבינו שזכינו ללכת מהגלות ולהקים פה מדינה לתפארת. עלינו לזכור כי באנו להיות כאן עם ישראל, ועלינו לשמור על זהותנו, וללכת בדרכי אברהם אבינו, בדרך המוסר והישר, ישרים עם אל, ולא להיסחף לתרבויות אחרות. ולהיות אנשי אמת כמו אבותינו הקדושים.
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן