התמודדות בריאה המובילה לצמיחה
פרשת ויחי | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת בעזרת ה' נזכה לקרוא את פרשת "ויחי”, הפרשה האחרונה בספר בראשית. הפרשה מסכמת את שלב אבות האומה: לאחריה, אנחנו הופכים להיות עם - ולא רק משפחה גדולה וענפה.
המעבר למצרים אינו מתחיל בספר שמות, כמו שרובנו רגילים לחשוב. שלב זה מתחיל כבר מחלומותיו של יוסף. יוסף הצדיק כבר אמר לאחיו שהוא מוחל להם ושהוא פה בעקבות רצון ה', ולא בעקבות מעשיהם.
לאחר מותו של יעקב אבינו, באים אליו שוב האחים ומספרים לו כי אביהם ביקש להעביר לו את המסר הבא:
''כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ ...''
(בראשית נ, יז)
נשאלת השאלה: מתי יעקב אבינו באמת אמר זאת? אך יוסף הצדיק, לא אומר להם דבר על דבריהם, ולא מוכיח אותם על כך שאמרו דבר שאינו נכון. הוא מבין כי הם עדיין חוששים לחייהם, כי הם יודעים שגם אם בסוף יצא דבר טוב - הרי המעשה שעשו היה רע באמת,( שהרי הם התכוונו לרעה ולא לטובה!) לכן הוא שב ומרגיע אותם:
וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב.
(בראשית נ פס' כ)
אומר יוסף הצדיק לאחיו:
אינני השופט, אינני ריבונו של עולם. גם אם אתם חשבתם לפגוע בי - כל מה שקרה היה מאת ה'.
הכל חלק מהמהלך שמוביל ה' בעולם. אין בי כל מקום לנקמה. ולא רק זה - גם אכלכל ואפרנס אתכם ואת ילדיכם.
לחיים האישיים שלי
אנחנו לא יוסף הצדיק, ולא לכעוס על אדם שפגע בנו זו מדרגה מאוד גבוהה. אך אולי נוכל להבין כיצד יוסף עשה זאת.
יוסף הבין את ההבדל בין "טוב" לבין "לטובה". יוסף לא אמר לאחים שהם עשו דבר טוב. המעשה לא היה טוב, אך הוא היה 'לטובה', כלומר, בסוף יצא מכך טוב.
יוסף מלמד את האחים שגם כאשר קורים דברים קשים ונוראים, במבט רחב יש לנו שתי דרכים להתמודד עם כך:
1. לרצות לנקום במי שפגע בנו, בהזדמנות הראשונה שרק תהיה! גישה כזו רק מעצימה את התחושה שכאשר קורה משהו נורא -אין כל מקום וסיכוי לתיקון ולתקווה.
2. לומר לעצמנו: נכון, קרה לנו דבר מאתגר, דבר קשה ואולי אפילו אסון. אסור להתכחש לכך, ולא משנה כמה זה קשה!
אבל במקום לתת לזה להרוס אותנו ולהעציב אותנו באופן קשה, אנו יכולים לבחור להרים את הראש ולחשוב - איך אני מתרומם וחוזר לעצמי? ואולי אפילו מתוך הקושי הנורא אוכל להגיע למקום של צמיחה שתביא אותי למקום טוב יותר ממה שהייתי לפני כן.
וזו המשמעות של ''לטובה''. אי אפשר לומר על דבר כואב ונורא שמתרחש שהוא "טוב", שהרי הוא לא! אבל לאחר הבכי והכאב - צריך גם לראות איך יוצאים מזה למקום אחר.
אולי זו הסיבה שיד ימין של יעקב הונחה בעת הברכה על ראשו של אפרים. על שמו של מנשה אמר יוסף "נשני (=השכיח ממני) ה' את הצרות שהיו לי", ועל אפרים - "הפרה אותי ה'", כלומר אני מבין שהגיע הזמן להתקדם מהמקום שבו אני נמצא, להיבנות ולהתפתח. זוהי צריכה להיות הדרך אשר מובילה את החיים.
שנזכה ללמוד מיוסף הצדיק לראות בכל שלב בחיינו את הדרך שממנה נתפתח ונפרה, נגדל ונצמח.
ימלא משאלותינו ליבנו לטובה, בזכות יוסף הצדיק, אפרים ומנשה
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן