פרשת יתרו התשפ''ב |מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
לעילוי נשמת סבי היקר בן ציון בן דוד הנולד מן מלכה ז''ל.
מפרשת השבוע שלום לכולם,
השבת נקרא את פרשת יתרו, הפרשה החמישית בחומש שמות. בפרשה זו מופיע מעמד מתן התורה ועשרת הדיברות. אך ברצוני לדבר דווקא על הפסוק האחרון של הפרשה:
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו
(שמות כ, כג).
במזבח אין מדרגות, כי אם כבש לעלות עליו. בנוסף לכך, על הכהן היה לעלות בפסיעות מדודות, 'עקב בצד גודל'. וזאת מדוע? על מנת שתישמר הצניעות (וזאת למרות שהוא לובש מכנסי בד מתחת לכתונת). זאת מתוך כבוד למזבח, למשכן וכמובן לאחר מכן למקדש!
רש''י הקדוש בדבריו על הפסוק מלמד אותנו דבר מופלא. אף על פי שכמובן, באבנים אלו אין כל רגש ויכולת דיבור - למרות זאת, מצווה אותנו התורה לנהוג בהן בכבוד. אם כן, קל וחומר שעלינו להקפיד ולשמור על כבודו של כל אחד ואחד מחברינו ולהיזהר מלבזות אותם!
שמעתי ממורי ורבי עט''ר ראש הישיבה הרב אליהו רחמים זייני שליט''א הסבר נפלא. המזבח משמש לעבודת הקורבנות, עבודת ה'. כך כל אדם, בעבודת ה' שלו, צריך לעלות 'עקב בצד אגודל', לא לדלג בדרך ולקפוץ קפיצות. כן, בהחלט לשאוף להגיע לדרגות גבוהות - אבל לצעוד את כל הדרך לשם לאט ובביטחון, צעד אחר צעד. זאת הדרך הנכונה לאדם להגיע למטרתו. בדיוק כפי שעשה הכהן בעלייתו להקריב את הקורבנות.
לחיים האישיים שלי
נקודות למחשבה ועבודה פנימית ברוח התקופה ובכלל.
שלוש נקודות עולות מדברים אלו: הגדרת מטרות אישיות בחיים והשגתן, כבוד בין אדם לחברו, והדרך הנכונה ללכת בה בעבודת ה'.
1. נתחיל בכבוד בין אדם לחברו:
המידות והמוסר של האדם הן הבסיס לכל השאר. התורה מחנכת את האדם להיזהר אפילו בכבודן של אבני המזבח, וראינו את דברי רש''י. האם אנחנו באמת חושבים על ההתנהגות שלנו כלפי הסובבים אותנו כל הזמן? חושבים על הדברים שאנחנו מוציאים מהפה או כותבים ברשתות חברתיות כאלה ואחרות על אנשים? וכאשר נגמר היום, האם אנחנו בודקים את עצמנו אם חטאנו בנקודה הזאת היום, וחושבים איך מתקנים את מעשינו ולא חוזרים על זה למחרת? אחרי הכל, בני אדם פגיעים לא פחות מאבנים. אפילו מאבני המזבח.
2. הצבת מטרות אישיות בחיים: כאשר אנחנו רוצים להשיג משהו, להצליח לממש מטרה, עלינו לזכור שיש דרך שעלינו לעבור. נחשוב ונבדוק מהי הדרך הנכונה למימוש רצוננו, ונצעד בה שלב אחרי שלב - כך נגיע ליעד בצורה הטובה והבריאה ביותר.
3. עליות בעבודת ה':
הרבה אנשים שנמצאים בתהליך של התקרבות או כאלה הרוצים להתחזק בשמירת תורה ומצוות, קופצים גבוה - מחמירים על עצמם בכל מיני דברים שרק אנשים גדולים עושים בדרך כלל. אבל הבסיס הוא לא בדברים האלה, שנראים כל כך חשובים וקדושים. הבסיס הוא עבודת המידות על הדברים הקטנים ביותר. על האדם לעלות ולהתקדם עקב בצד אגודל. על דרך משל, כאשר בונים בניין, לא מתחילים בקומה העשירית של הבניין. מתחילים בהכנת היסודות, ולעולם לא עוברים לשלב הבא עד שלא מוודאים שהשלבים הקודמים חזקים ויציבים מספיק. בין אדם לחברו, עבודת המידות - זה הבסיס.
השבת קוראים על מעמד מתן תורה. נאמר על עם ישראל כי כאשר הגענו להר סיני היינו ''כאיש אחד בלב אחד'', ורק בגלל זה היינו ראויים ויכולים לקבל את התורה. ואיך יכולה להיות אחדות בלי להיזהר בכבודו של השני?
שנזכה לעלות 'עקב בצד גודל' ולהתקדם כולנו יחד, ונזכה לאחדות שהייתה במעמד הר סיני, ''כאיש אחד בלב אחד'',
וזה יקרה מתוך שנראה כל אחד מעלת חברנו.
שבת שלום ומבורך
🍷
דוד ספיאשוילי
_____________________
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן