פרשת בלק התשפ''ב | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
לעילוי נשמת סבתא רבה
מלכה בת חנה שהשבוע פקידת שנתה
מפרשת השבוע
שלום לכולם, השבת אנו קוראים את פרשת בלק, הפרשה השביעית ב"חומש הדרך" - חומש במדבר. בתחילת החומש למדנו על מהותו של חומש במדבר, על הדרך ועל גישתו של ה' להביט על כל אשר התרחש במהלך המסע שנאמר:
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה:
ירמיהו ב,ב
אהבתו הבלתי פוסקת ומבטו האוהב של ה' על בניו האהובים. בלק היה מלך מואב, והוא הבחין שעם ישראל מתקרב לארץ ישראל דרך ארצו. הוא חשש מאד מעם ישראל ולכן פנה אל בלעם הרשע. מיהו בלעם? בלעם היה אדם ידוע. הוא היה מיועציו של פרעה הרשע, והוא זה שהגה את רעיון השיעבוד של בני ישראל במצרים. בלעם לא היה סתם רשע, הוא היה גם נביא. כיצד ייתכן? התורה אומרת:
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ד' פָּנִים אֶל פָּנִים:
דברים לד , י
וחז"ל אומרים לנו:
''כמשה בישראל לא קם אבל בגוים קם כדי שלא יהא פתחון פה לגוים לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים להקב"ה...''
במדבר רבה נשא פרשה יד
ובכן, בלק הזמין את בלעם לקלל את עם ישראל ולפגוע בקדושתו, כי הוא ידע שרק כך ניתן לנצח את עם ישראל. בלעם חושש לצאת לשליחות, ומבקש את אישורו של ה'. לבסוף ה' מאשר לו לצאת, אך מודיע לו: אתה ופיך מסורים בידי.
"אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".
במדבר כב, כ
בלעם חשב שיצליח בכל זאת. איך אפשר להצליח לקלל את עם ישראל, שה' אוהב כל כך? בלעם ידע סוד: יש רגע אחד כל יום שבו ה' כועס על בני ישראל, ואז מידת הדין שולטת בעולם. בלעם, שהיה נביא גדול, ידע לזהות מתי הרגע הזה, ובאותו רגע – כך הוא תכנן – הוא ינסה לפגוע בפיו ובעינו הרעה בעם ישראל. בלעם ניסה בכל כוחו, אך פעם אחר פעם ה' שם בפיו ברכות על עם ישראל. ובלעם הרשע ידע את הסיבה לכישלונו:
"וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ה'! "
במדבר כג , כ
נכון, כוחי בפי ובעיני, וניסיתי לקלל את בני ישראל, אך אני יכול לעשות זאת רק כשה' זועם על ישראל. והנה, ה' לא זעם אפילו רגע, אלא רק רצה לברך את בניו האהובים.
לחיים האישיים שלי
מהי נקודת האור המסתתרת כאן אשר יכולה להאיר את חיינו?
להיות מתלמידיו של אברהם אבינו – בעלי עין טובה.
יש משנה המפורסמת במסכת אבות: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע". המידה הטובה הראשונה היא עין טובה – ומנגד, המילה הרעה הראשונה היא עין רעה.
בלעם, שידע לזהות את הרגע שבו מידת הדין גוברת בעולם, ידע להסתכל בעינו הרעה על המציאות ולהטיל בה ארס והרס. אך הוא גם ידע, שהכוח שלו לעשות זאת תלוי ברצון ה'. ומה' יתברך יורד רק טוב לעולם, ובמיוחד על בניו האהובים.
איך אני אומר שיורד רק טוב? האם אין דברים רעים בעולם?! כן, יש דברים שנראים לנו רעים, אך בזכות עין טובה יהיה אפשר לזהות את הטוב, או ללמוד ולהבין שעתיד לצאת טוב ממה שמתרחש בחיינו.
אתן דוגמה לאדם שבחר דווקא מתוך טענות תורניות להסתכל על המציאות בעין שלילית: פעם אחת יצא לי לדון בנושאים הלכתיים עם אדם דתי, אך דעותיו בהלכה שונות מאוד מדעותיי ומדעת רבותיי. במהלך השיחה הוא אמר בזלזול ובלגלוג: ''אתה בוודאי מאלו שאומרים הלל ביום העֲצָמוֹת ותוקעים בשופר''.
כן, כך הוא אמר 'העצמות'. ולא בטעות ישנם אנשים שחשים שעליהם לומר ביקורת על המדינה, ולדעתם אין ביום העצמאות שום קדושה וחשיבות הלכתית, ולכן אמר את הדברים כך, כאילו מי שחוגג את יום העצמאות אין בו רוח של קדושה ולכן הוא כמו מת, יום העֲצָמוֹת.
הגבתי לו בצורה אוטומטית: ''ברוך שעשך בלעם''. אתה מדבר כמו בלעם, באת לקלל – ויצאת מברך. רצית ללגלג ולקלל - אך ה' שם ברכות בפיך (כמובן שהוא לא באמת במדרגה של בלעם או אפילו חס ושלום גוי, כל יהודי יכול לחזור בתשובה בכל רגע).
אך אסביר לכם כפי שהסברתי לו. ישנו פרק ביחזקאל הנביא שידוע בשם "חזון העצמות היבשות". חז"ל מסבירים שנבואה זו, של עצמות שקמות לתחייה, מדברת גם על כך שכאשר עם ישראל בגלות הוא נחשב כאילו הוא אינו בחיים, וכשהוא שב לארצו ומקים מדינה, הדבר משול לתחיית המתים. ולכן זהו בהחלט יום העצמות - יום חזון העצמות היבשות שקמו לתחייה...
עלינו להתעורר מכל דבר ועניין בתורה וללמוד ממנו לחיי המעשה. ולהתבונן על הדברים בראש ובראשונה מתוך עין טובה!
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע?
לחצו כאן