top of page
תמונת הרב קוק_edited.jpg

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל

מילים ספורות על אישיותו הגדולה

א. עוד בארצות נכר (בטרם עליייתו ארצה)

​

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, נולד ב-טז אלול תרכ''ה (1865) בעיירה גרובה הסמוכה לדווינסק, לרב היו ארבעה אחים ושלוש אחיות. הוא נולד למציאות מיוחדת שהייתה נדירה באותם ימים, אביו היה שייך ל'מתנגדים'' ואמו לעומת זאת הייתה ממשפחה חסידית. יתכן וזהו אחד מהגורמים שתרמו להתפתחות אישיותו ותורתו המיוחדת. בנערותו למד בעיירות הסמוכות לעיר הולדתו:

​

  • בתרל"ח (1878)
    למד הרב בדוינסק.

  • בתר"ם (1880) 
    למד הרב בלוצ'ין ובסמרגון, כבר אז הוא ניכר בכישרונותיו הנדירים ובלט גם בין המבוגרים ממנו.

  • בתרמ"ה (1885)
    למד הרב במשך שנה וחצי, בשקידה גדולה, בישיבה החשובה באירופה, ישיבת וולז'ין, שם הוכר כגאון ועילוי.

​​

אירועים חשובים נוספים אשר קרו טרם עליית הרב ארצה:

​

  • בניסן תרמ"ו (1886)
    זכה להתחתן הרב עם אשתו הראשונה, בת-שבע אלטה, ביתו של הרב אליהו רבינוביץ תאומים (האדר"ת) זצוק''ל , רבה של פוניביז'.

  • בתרמ"ח (1888)
    התמנה לרבה של העיירה זיימל במחוז קובנה שבליטא, שם למד קבלה עם גדול הדור, הרב שלמה אלישיב זצוק''ל.

  • בתרמ"ט (1889)  
    אשתו נפטרה, לאחר שנה התחתן עם רייזא-רבקה, בתו של אחיו של האדר"ת.

  • בתרנ"א (1891)
    הוציא את ספרו הראשון, 'חבש פאר' על מצוות התפילין. בשנה זו זכה לך שנולד בנו ממשיך דרכו, הרב צבי יהודה, היו לו גם 3 בנות.

  • בתרנ"ה (1894)
    נבחר לרבה של העיר בויסק שליד ריגה בלטביה. שמו החל להתפרסם בעקבות המאמרים החשובים שפרסם בעיתון 'הפלס'

ב. בארצנו הקדושה – רבה של יפו והמושבות

​

בכ"ח אייר תרס"ד  (1903) זכה להגשים את חלום חייו, הוא הגיע לארץ עם משפחתו, לאחר שהוזמן להיות רבה של יפו והמושבות. שם לקח תחת חסותו את תלמוד תורה 'תחכמוני', בו למדו מקצועות קודש וחול, והשפיע על תנועת המזרחי לפעול בארץ ישראל גם בתחום החינוך.

בתרס"ט (1908) הקים את ישיבה 'שערי תורה', שבראשה עמד, מסר בה שיעור יומי. בתר"ע התיר לחקלאי המושבות לעבוד בשנת השמיטה על פי 'היתר המכירה' שבוצע כבר לפני כן בתרמ"ט. 
רבני ירושלים דרשו ממנו בתוקף לבטל היתר זה, אך הוא, מתוך הערכה לחקלאות, להתיישבות החדשה בארץ-ישראל שהתרחבה בעידוד המפעל הציוני, והחשש לפרנסת החקלאים, לא נכנע להם. מאז, בכל שנת שמיטה הרבנות הראשית השתמשה ב'היתר' זה.

בי"ט חשון-ט"ז כסלו תרע"ד (1913) יצא בראש משלחת רבנים ל'מסע המושבות' שיזם, בו הם ביקרו ב-26 נקודות התיישבות בשרון, עמק יזרעאל ובגליל העליון. המטרה שלו הייתה לחזק את חיי הדת ואת הקשר עם ה'יישוב החדש' של החלוצים, שרבים מהם התרחקו משמירת תורה ומצוות (בשנים תרפ"ד, תרפ"ה ו-תרפ"ז הוא יצא למסעות נוספים).

 

ג. גרמניה, שוויץ, לונדון

 

בתמוז תרע"ד (1914) יצא לגרמניה על פי הזמנת אגודת ישראל, כדי להשתתף ב'כנסיה הגדולה' שלה, וזאת במגמה להשפיע על רבניה להתייחס באופן חיובי לארץ-ישראל ובניינה. היא לא התקיימה בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מסיבה זו באב תרע"ד נאלץ לעבור לסנט גלן שבשוויץ.

בשבט תרע"ו (1916) עבר ללונדון לאחר שנענה לבקשת קהילת 'מחזיקי הדת' להיות רבה, וזאת בתנאי שיוכל לחזור ליפו בכל עת.

בתרע"ח (1918) הקים את תנועת 'דגל ירושלים' במטרה לקרב את גדולי התורה, שלא הצטרפו לתנועה הציונית, לעבודה של תחיית האומה ובניין א"י. בזכות פעילותו הרבה ניתנה 'הצהרת בלפור', בה ממשלת בריטניה הביעה את הסכמתה לסייע להקמת בית לעם היהודי בארץ-ישראל.

ד. רבה של ירושלים, הרב הראשי לארץ-ישראל

 

בג' אלול תרע"ט(1919)-שב לארץ, התיישב בירושלים.

​

בח' טבת תר"ף(1919)-נתמנה לרבה של ירושלים בתמיכה של רוב מוסדות העיר, מוסדות  התורה, ראשי הישיבות וגדולי הרבנים בעיר.

​

בט"ז אדר א' תרפ"א(1921)-ייסד את הרבנות הראשית לארץ-ישראל. נבחר לרב הראשי האשכנזי יחד עם הראשון לציון, הרב יעקב מאיר. פעל רבות לחיזוק יסודות הדת בארץ, להפצת תורה ואחדות העם. התבלט כמנהיג אמתי שדאג לכלל ישראל והיה מעורה בכל מה שנעשה בארץ ובתפוצות.

​

בי"ב סיון תרפ"ג(1923)-נכנס לדירתו החדשה במרכז העיר, נדבת הנדבן הארי פישל. בבית זה שכנה גם 'הישיבה המרכזית העולמית' ('מרכז הרב'), אותה הקים באותה העת. בישיבתו למדו בעברית, ובנוסף לגמרא למדו גם שיעורים בתנ"ך, אמונה ומוסר.

​

בכ"ג אדר א' תרפ"ד-כ' כסלו תרפ"ה(1924) עמד בראש משלחת רבנים שיצאה לארה"ב כדי לאסוף כסף למען הישיבות, בארץ ובחו"ל, שהיו במצב כלכלי קשה ביותר, בכל מקום התקבל בהערצה רבה.

​

בז' ניסן תרפ"ה(1925)- השתתף, יחד עם מנהיגי האומה, בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית על הר הצופים, נאומו השאיר רושם עז.

​

בי"ח אב תרפ"ט(1929)- עם פרוץ "המאורעות" ורצח יהודים בידי פורעים ערבים, היה הדמות המרכזית בארץ שפעלה להצלת יהודי ארץ-ישראל. הוא דרש בתוקף וללא מורא מממשלת המנדט לפעול מידית נגד הרוצחים.

​

בי"א כסלו תר"ץ(1929)- העיד בפני 'ועדת שאו', שבאה לבדוק את הסיבות לפרוץ "מאורעות" אלו. בעדותו המרשימה הוא עמד בגאון על הקשר הדתי-היסטורי של העם היהודי להר הבית, ועל זכותו להתפלל בכותל המערבי.

​

בתרצ"ד(1934)- פעל רבות, למרות גינויים מצד מפלגת הפועלים, להצלת אברהם סטבסקי מעונש מוות, שגזר עליו בית המשפט של ממשלת המנדט, באשמת רצח ד"ר חיים ארלוזורוב.

​

בתרצ"ה (1935)- קיבל אזרחות כבוד של ת"א. פעילותו הציבורית האחרונה היתה, דאגה לאחדות ביישוב היהודי - הקמת מועצה דתית ליד כל 'ועד הקהילה'.

​

בג' אלול- באותה שנה נפטר הרב, אבל כבד שרר בכל העולם היהודי, בארץ ובתפוצות. לאחר הלוויה המונית, נקבר בהר הזיתים. על שמו כפר הרא"ה ו'מוסד הרב קוק' בירושלים. 'בית הרב' במרכז העיר, משמש היום כמרכז רוחני-תורני להפצת משנתו וללימוד אורחותיו, ובו אוסף תעודות ומחקרים הפתוחים לכל.

ה. רבותיו 

הרב קוק למד אצל מספר רבנים:
 

בדוינסק – רבה של העיר, הרב ראובן הלוי לוין.

בסמרגון – הרב נח חיים אברהם שפירא.

בלוצ'ין –הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב ריבינוביץ.

בישיבת וולז'ין – ראש הישיבה, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב).

ו. תלמידי הרב

הרב קוק העמיד הרבה תלמידים, הבולטים שבהם הם: בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דוד כהן ('הנזיר'), הרב אריה לוין, הרב שלום נתן רענן (חתנו), הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי.

ז. מספריו הקדושים

כמות הדברים אשר העלה הרב על הכתב הייתה גדולה ועצומה. חלק גדול מכתביו עדיין לא פורסם כלל ואף נכתבו ברובם כאוסף כתבים והם נערכו בתקופות שונות בעיקר ע''י בנו, הרב צבי יהודה, והרב דוד כהן ('הנזיר').

 

רשימת הספרים הידועים ביותר הם (לפי הא"ב): אגרות הראיה, אדר היקר, אורות, אורות הקודש, אורת התורה, אורות התשובה, חבש פאר, לנבוכי הדור, מדבר שור, מוסר אביך, עולת ראיה, עין איה, פנקסי הראיה, שבת הארץ, שו"ת משפט כהן, שו"ת דעת כהן ושמונה קבצים.

 

ספרים רבים זכו לביאור נרחב בשפה מובנת יותר. רבים מהם נלמדים בעולם הישיבות הציוני-דתי וגם בציבור הרחב.

 

נסכם ונאמר כי הרב קוק היה ענק שבענקים ומגדולי ישראל בדורות האחרונים.

הייתה לו בקיאות מדהימה בכל אחד מתחומי התורה.

הוא נחשב להוגה הדעות הגדול והמרכזי של הציונות-הדתית, ומכוחו עולם התורה שלה פורח היום.

הגותו משפיעה על תחומים שונים השפעה גדולה, ישנם ספרים ומחקרים רבים אשר מעידים על כך.

 

מידותיו התרומיות כענווה, צניעות, אהבה אמתית לכל יהודי, חסד ועזרה לכל גם לשונאיו, שקידתו בתורה והקפדה על קיום ההלכה, אהבה ללא מצרים לעם ישראל, תורת ישראל ולארץ-ישראל ועוד, יכולים לשמש מודל לחיקוי לתלמידנו.

בגאון ובעוז אנו יכולים לומר ללא ספק,

לאורו נלך!

נערך על ידי כותב האתר מחדש- מתוך דף שפרסם הרב אבי בוגנים באתר רבני בתי ספר.

bottom of page