בתנ''ך הוא מופיע בשם החודש השני וחודש זיו.

וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לה'

                                                                                                                                מלכים א – ו, א

​

חודש זיו, על שם השמש הזוהרת בחודש זה אך אינה חמה מאוד כמו בחודשי הקיץ המאוחרים.

מופיע בספרות היהודית, כי חודש אייר 'מסוגל' לרפואה, משום שבחודש הזה החל המן לרדת. ומי שהיה אוכל ממנו לא היה סובל ממחלות כלל. ישנו רמז לכך גם בראשי התיבות בשמו של החודש איר – אני יי רופאך.