כאשר מדברים על טו בשבט אנחנו בדרך כלל תמיד נזכרים בטיולי נטיעות או מסלולים ברחבי הארץ, ארוחות משפחתיות עמוסות בפירות יבשים ועוד. רוצים לדעת יותר? מוזמנים להמשיך לקרוא ואולי גם יתחדש לכם דבר אחד או שניים.
טו בשבט בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה
טו בשבט אמנם אינו מופיע בתורה שבכתב, אך כן מוזכר בתורה שבעל פה. חשוב לציין כי בתורה שבכתב בהחלט מופיעות מצוות הקשורות לנטיעת עצי פרי, שמירה על עולם הטבע ועולם החקלאות בכלל. בתורה שבעל פה , טו בשבט מוזכר בדברי המשנה הראשונה במסכת ראש השנה. לפניכם המשנה:
ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן - ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי.
באחד בתשרי - ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:
מסכת ראש השנה א,א
.png)
כי האדם, עץ השדה - חג של סוד ועומק
בטו בשבט עוסקים גם בצדדים רוחניים בעבודת הנפש והמידות. ניתן ללמוד מדברי רבותינו העוסקים בהקבלה בין האדם והעץ.
התבוננו בדברי משנה זו:
"הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו ...אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו ..."
מסכת אבות פרק ג משנה יז
הסבר בקצרה לדברי המשנה: יש אנשי רוח ויש אנשי מעשה. אנשי רוח בעיקר עושים רוח. לא מותירים חותם גדול על העולם. אנשי מעשה פועלים ויוצרים ומשנים את פני החברה
טו בשבט לאחר תקומת מדינת ישראל, וקצת לפני כן...
צריך לדעת שאין חובה לטעת עצים דווקא בטו בשבט, אך בהחלט ישנו קשר בין נטיעת עצים לבין מצוות ישוב ארץ ישראל. שנאמר:
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כׇּל עֵץ מַאֲכָל
ויקרא פרשת קדושים פרק יט פסוק כג
.png)
מנהג הנטיעות בטו בשבט אינו עתיק כמו שאנשים חושבים. הראשון שהחל במנהג זה ככל הידוע לנו היה הרב זאב יעבץ. בשנת התר"ן, יצא הרב עם תלמידיו בבית הספר הממלכתי-דתי, במושבה זכרון יעקב לנטוע עצים בארץ ישראל ביום טו בשבט. הרב ראה את החשיבות הרבה שיש בחיבור התלמידים אל הארץ, ובנטיעת העצים דווקא ביום זה. ידעתם שיש קשר בין הגאולה לבין מצב החקלאות והפרות בארץ? כן כן, מה ששמעתם. בתלמוד הבבלי אומרים רבותינו:
ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
ברוך ה' אנו רואים את התפתחותה של מדינת ישראל במהלך שבעים שנות קיומה, לא רק בנושא החקלאות ופריחתה. לכן, איננו יכולים להתכחש לכך שזכינו להיות בדור של תקומת עם ישראל, בדור של גאולה. החיים שלנו בארצינו הקדושה הם מקומנו הטבעי. במשך אלפיים שנות גלות חיכינו לשוב לארץ ישראל הקדושה ולנו יש את הזכות לחיות כאן ולהנות מהארץ היפה שלנו.
טו בשבט - אז איך חוגגים?
כולם מדברים על פירות יבשים, בכל חנות נראה את הפירות היבשים מסודרים במקום בולט, ובמחיר מבצע. האם בכלל יש קשר בין פירות יבשים לטו בשבט? מוזמנים לצפות בסרטון
נוהגים לערוך סדר טו בשבט . מברכים על פירות שנשתבחה בהם הארץ , משבעת המינים, ומשאר פרות מארץ ישראל.
המקובלים קבעו את המנהג לקיים סדר טו בשבט (קצת מזכיר את ליל הסדר בפסח)בעם ישראל. במהלך הסדר,המקובלים קבעו לאכול מפירות שבעת-המינים שבהם נשתבחה הארץ, אבל לא רק.
הם נהגו ביום זה לאכול 30 סוגי פירות שונים. אותם הם חילקו לשלוש קבוצות שונות:
1.פירות שבהם נאכל החלק החיצוני והגרעין נזרק - לדוגמא תמר
2.פירות שבהם אוכלים את הקליפה ואת הגרעין - לדוגמא תאנה
3. פירות שבהם נאכל את הגרעין עצמו -כמו רימון
בעניין ברכות - עמוד טו בשבט
המנהג הנפוץ בעם ישראל היה: לאכול מפירותיה של ארץ ישראל ובמיוחד משבעת המינים, שהם: חיטה (לחם, עוגיות), שעורה (בירה שחורה למשל), גפן (יין תירוש), תאנה , רימון, זית ותמר.
באכילת הפירות יש להקפיד על סדר אכילה וברכות נכונות. כמו כן, ישנן פירות שידועים כי עלול להיות בהן תולעים. לכן יש לפתוח את הפרי ולבדוק אותו טוב, לפני האכילה (כגון: תאנים, תמרים, אגוזי קשיו וכו').
כמו ליל הסדר, יש הנוהגים לשתות ארבע כוסות, גם בלילה זה. גם יין לבן וגם יין אדום. מנהג זה הוא גם על פי יסודות הקבלה, אך נפוץ יותר בקהילות עם ישראל.
אז מה היה לנו ? (סיכום קצר)
-
היכן מוזכר לראשונה החג בדברי רבותינו והרעיונות מאחורי מהות החג וקביעת התאריך.
-
השפעת החג על עולם החקלאות (ומספר מצוות התלויות בארץ).
-
הקשר שלו ל'צד הנסתר' של עולם היהדות.
-
הקשר בין החג וישוב ארץ ישראל.
-
איך חוגגים את החג
-
אשרינו שזכינו לחיות בדור של גאולה.