פרשת בא | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת בעז''ה נקרא את פרשת 'בא' , הפרשה השלישית בחומש הגאולה, הוא חומש שמות .אנו ממשיכים בסיפור הגאולה של עם ישראל ועולים שלב לקראת היציאה ממצרים.
רגע לפני ''מופע הסיום'' במצרים, משה רבנו מקבל הוראות מעשיות מה' איך לדעת מתי מתחיל חודש חדש לפי מראה הירח. וזו המצווה הראשונה שמקבלים אנו כעם.
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה: דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת:
שמות יב- ב,ג
נשאלת השאלה: מדוע דווקא זוהי המצווה הראשונה שמקבלים בני ישראל? למה לא את מצוות כיבוש הארץ שעתידים הם לעשותה כשיגיעו אל היעד הסופי או כל מצווה אחרת?
התשובה הראשונית אשר ההיגיון מחייב היא, אם המצווה היא לקחת 'בעשור לחודש', אני חייב להיות מסוגל לדעת מתי הוא הראשון בחודש. לכן, צריך לדעת מתי מקדשים את החודש.
תשובה נוספת: כאשר אתה עבד, הדבר הראשון שנלקח ממך הוא הזמן שלך. עבדים לא בעלי שליטה על זמנם האישי ואורח-חייהם. יש כאן מעין אמירה רוחנית, מעתה מתחיל תהליך היציאה שלכם ממצרים. אתם אלו שמנהלי הזמן, לכם יש את הסמכות לקדש חודשים ולהשפיע על המציאות. בלי זה, אין מה לדבר על לצאת ממצרים.
''מקדש ישראל והזמנים''
לחיים האישיים שלי
כפי שהסברנו בשבוע שעבר, מצרים היא לאו דווקא מקום. מצרים היא גם מלשון המילה מֵצָר - מה שלוחץ אותי, מֵצֵר את צעדיי.
המציאות סביבנו היא מאוד תובענית. כל כך הרבה דברים מסביבנו 'קוראים לנו' ודורשים את התייחסותנו. החברים, הלימודים, ההורים בבית, הילדים (למבוגרים ביננו), העבודה, הפלאפון ועוד...
נקודות למחשבה ועבודה פנימית מתוך דברים אלו: לקדש את הזמן:
האם לזמן שלנו יש חשיבות מבחינתנו? האם אנחנו חושבים בכלל מראש כיצד לנצל את הזמן, מתכננים אותו מה נכון לעשות, מה חשוב יותר מה חשוב פחות? או אני נותן למציאות בה אני חי לנהל אותי.
'לצאת ממצרים' בנקודה זו:
אדם צריך לחשוב עם עצמו, מה יגרום לו לנהל את הזמן בצורה נכונה. להחליט מהן 'האבנים הגדולות' בחייו – הכוונה היא לדברים בעלי החשיבות והמשמעות הגדולה ביותר, ולהקדיש להם זמן יותר גדול ולתת להם חשיבות. ולאחר מכן לשאר הדברים.
ואם עד כה המציאות היא זו שניהלה אותנו, אין מקום לייאוש. לתקן תמיד אפשר! לראות מהם הדברים שמיצרים את מחשבתנו ושודדים את זמננו ומונעים מאיתנו לחיות חיים בעלי תוכן ומשמעות כפי שביכולתנו.
שנזכה להיות בני חורין אמיתיים, ולקדש את זמננו ואת חיינו
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
_ _________________________________
