פרשת בלק | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי| לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת אנו נקרא בבתי הכנסת את פרשת בלק, הפרשה השמינית בחומש במדבר.בלק, מלך מואב, חושש מפני ישראל המתקרבים אל ארצו, ושוכר את שירותיו של בלעם בן בעור. בלעם היה מיועציו של פרעה הרשע, והוגה רעיון השעבוד.
למרות רשעותו, בלעם נבחר להיות נביא אומות העולם. מדוע אומות העולם צריכים נביא? כדי שלא יוכלו לבוא בטענה שלא היה להם מי שיחזיר אותם למוטב ובשל כך לא שיפרו את דרכיהם, בניגוד לעם ישראל, שהיו לו נביאים אשר הנהיגו אותו לעשות את דבר האל...
ה' מזהיר את בלעם שהוא לא יצליח לקלל את בני ישראל, אך הוא בכל זאת בוחר ללכת... וכך, פעם אחר פעם, ניסיון אחרי ניסיון, בלעם רוצה לקלל את ישראל, אך מפיו יוצאות רק ברכות ודברי שבח לעם ה'.בפעם השלישית שהוא מנסה לקלל את עם ישראל ואינו מצליח, אומר בלעם כך:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל"
(במדבר כד, ה)
כאשר הוא נעמד מול מחנה ישראל במטרה להביט עליהם בעין רעה ולקללם, הוא רואה לפניו מעשה פלאי שמונע ממנו לעשות זאת. מהו אותו מעשה?במחנה ישראל, פתחו של אוהל אחד אינו פונה לפתח האוהל של השני - וכך נשמרת הפרטיות. בלעם רואה עד כמה הצניעות והשמירה על כבודו ופרטיותו של האחר חשובה ויסודית בעם ישראל, ואומר: כאן איני יכול לקלל. במקום שיש בו עין טובה – עין רעה לא יכולה לחול.
חז''ל במסכת אבות עורכים השוואה בין תלמידיו של אברהם אבינו לבין תלמידי בלעם הרשע:
תלמידי אברהם אבינו: א. עין טובה ב. רוח נמוכה ג. נפש שפלה.
תלמידי בלעם הרשע: א. עין רעה ב. רוח גבוהה ג. נפש רחבה.
אנו רואים כיצד תכונותיהם של תלמידי אברהם אבינו וממשיכיו הן אחרות ושונות לחלוטין מאלו של ממשיכי בלעם.
מסביר הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" כי האדם שאינו שומר על פרטיותו, מראה את עושרו כלפי חוץ ומתהדר בו – נענש באותה מידה כמו אדם שמסתכל על אחרים ופוגע בפרטיותם. העין הטובה לעומת העין הרעה באה כאן לידי ביטוי בכך שאין השני משווה את מצבו למצב חברו. לא בעושר, לא ביופי של ביתו של השני, ולא כמה מקסימים ילדיו. כל אחד שמח בחלקו ושומר על פרטיותו וצניעותו של האחר ושלו.
לחיים האישיים שלי
כעת ננסה לראות יחד מה אנו יכולים ללמוד מכך לחיינו כיום. האם שמעתם פעם אנשים שמדברים, ודברים כגון אלו עלו במהלך השיחה:
''אתמול הוא העלה לאינסטגרם תמונה עם המכונית החדשה. הגיע הזמן שגם אני אקנה מכונית כזאת...""בעלי, שומע? למה משפחת לוי נוסעים לחו"ל כבר פעם שלישית השנה ואנחנו לא?..." "יונתן, אם הבן של משפחת וינברג הוציא 90 במבחן, אני מצפה שאתה תצליח גם...'' ''אמא, זה לא פייר שההורים של מירי קנו לה פלאפון חדש ב־3,000 שקל. גם אני רוצה!''
משפטים כאלה או בסגנון הזה מוכרים? מאיפה הם מגיעים? מה גורם לנו להיות כאלה? מדוע בכלל אדם צריך להסתכל ולהשוות את עצמו אל האחר, או לשתף אחרים בכל מה שהוא עושה?
כמו שאמרנו, המשנה מתארת שלוש מידות בסיסיות בנו, ממשיכי אברהם אבינו, לעומת תלמידיו של בלעם הרשע. מידות אלו הן הופכיות זו לזו.
עין טובה = הסתפקות במה שיש לי. עין רעה = ההפך מכך.
בתקופה שלנו אנו נוטים עוד יותר להסתכל מה קורה אצל האחר, ולשתף, לעיתים גם בלי לשים לב, בכל דבר אישי שלנו בכל הרשתות החברתיות.
בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו, אנחנו באופן טבעי יוצרים בכך מרדף של השוואה והתקדמות ביחס לאחר, במקום שעינו של כל אחד תהיה טובה במה שיש לו וירצה להתקדם ביחס אל עצמו.
חישבו כמה ויכוחים, תסכולים וריבים מיותרים היו יכולים להיחסך במהלך חייכם אם לא הייתם יודעים מה קורה בביתו של השני.מה שהציל אותנו מהעין הרעה של בלעם בזמנו, רלוונטי גם היום, ואולי אפילו יותר מבעבר!
בדור שבו אנו רגילים לשתף תמונות של כל מה שקורה בחיינו, לעיתים עם פילטר שמייפה הכול עוד יותר, ולהראות לכל העולם – עלינו לזכור זאת.
הברכה והאושר האמיתיים אינם תלויים בכמות הלייקים והשיתופים שאקבל. צריך לדעת לפעמים לעשות hide ולשמור את הדברים לעצמנו.
כי בכל זאת,
"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין"
(מסכת תענית ח, ב).
שנזכה למבט ישר ועין טובה, כל אדם על עצמו, משפחתו, תלמידיו, חבריו ועמו.
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
______________________________
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן
