top of page
חיפוש

קדושה באמת

פרשת אמור | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהב


פרשת אמור - מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי
.pdf
הורידו את PDF • 2.81MB

 

מפרשת השבוע


שלום לכולם,

השבת אנו נקרא בעז''ה  בבתי הכנסת את פרשת אמור, הפרשה השמינית בחומש ויקרא.

בחלקה השני של הפרשה מופיעים החגים וביניהם ימי ספירת העומר. ברוך ה' אנחנו ממשיכים שלב אחרי שלב בימי ספירת העומר, ומתקדמים בהכנות ובעבודת המידות שלנו , לקראת יום קבלת התורה.  בפרשת השבוע שלנו מופיע הפסוק הבא:


"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם ... וְהָיוּ קֹדֶשׁ".

ויקרא פרק כא, ו


מופיע כאן בפרשתנו מצווה באופן אישי לכהנים, בנוסף למצווה בפרשת השבוע שעברה לכל עם ישראל, להיות קדושים. השאלה היא : מדוע יש צורך בציווי נוסף לכהנים, אם כל עדת ישראל קיבלה ציווי על כך כבר?

נשתדל לענות על כך, ונראה מה אנו יכולים ללמוד ממצווה זו, גם אם איננו ממשפחת אהרן הכהן. אם נתבונן בפסוק נשים לב שהוא מתחיל בלשון חיובית, בהוראה לכהנים שעליהם להיות קדושים, וממשיך בשלילה, באזהרה לא לעשות חילול ה' . זה מוזר, הרי קדוש לא יכול לעשות חילול ה', אז בשביל מה יש בכך צורך?

מסביר הנצי''ב מוולוז'ין: נכון, הכהנים מיוחדים, הרי הם אלו שעובדים במקדש ולא כל העם כולו, לכן אין ספק שהם מיוחדים. אך הם צריכים להיזהר, ומרוב הרצון שלהם להיות קדושים, עליהם לשים לב שבסוף הם לא גורמים לחלול ה'. הנצי''ב מסביר את כוונתו ומוכיח את דבריו על פי פסוק בהפטרה של פרשת השבוע. 

וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם:

יחזקאל פרק מד, יט


כאשר הכהנים יוצאים אל העם ופוגשים אותו עליהם ללבוש בגדים אחרים ולא את הבגדים איתם הם עובדים במקדש. אמנם אלו בגדים של כהן , אבל לא באותו הידור של הבגדים בהם הם עובדים במקדש . זאת על מנת לא ליצור הבדלים אשר מרחיקים ביניהם לבין העם. את המיוחדות הזאת המתבטאת בפאר של בגדי העבודה , ישמרו לעבודתם במקדש ''קדושים יהיו לאלוהיהם'', זה ימתין לעבודתם שם, ולא להתגאות בו מול העם כולו.


את הקדושה והמיוחדות שבהם עליהם להראות מהפנימיות החוצה. על ידי מידותיהם הטובות והענווה הגדולה שצריכה להיות בהם. בגדי פאר יצרו ריחוק, ועליהם להיות חלק מהעם ומחוברים אליו.  

קדושה באמת, מתחילה בענווה, וכאשר ישנה ענווה יש אחדות אמיתית. על הכהנים לזכור זאת. להיות מלאי ענווה כאלה שלא יוצרים ריחוק ביניהם לבין שאר העם אלא מחוברים ושייכים...


חינוך העם לקדושה באמת , יבוא מתוך ענווה אמיתית , חיבור לעם ודוגמא אישית, ולא מתוך שום דבר אחר


בימי ספירת העומר, אנחנו נמצאים בהתקדמות ובהתרגשות גדולה. בניגוד לשאר הפעמים בהם אנחנו רגילים לספור את הימים לקראת אירוע שאנו מחכים לו ובדרך כלל סופרים כמה ימים עוד עלינו לחכות...

בכל אחד מעם ישראל יש קדושה, ונכון לא דומה כהן ללוי, ולוי לישראל. יש תפקידים, אך האם התפקידים צריכים לגרום לגאווה ולרדיפה אחר כבוד?


מידת הענווה היא היסוד לקדושה. וכמו שלומדים מפרשת קדושים, אל הקדושה מגיעים מתוך החיבור לחיים אל האנשים שמסביבנו, ולא מתוך יצירת ריחוק והרצון שלי להראות כמה אני מיוחד יותר מהשני.

להיות אדם בעל ענווה , זה לא אומר שאסור לי להיות טוב במשהו או להיות מיוחד. 

הפוך תהיה מיוחד ותמשיך להיות טוב בדברים שאתה טוב בהם, מיוחד בהם. אבל אל תגרום לאחרים להרגיש פחות מיוחדים ופחות טובים ממך.


תהיה חלק מכולם, אל תתנשא אל תתנשא על אחרים . כשצריך לעזור במשהו שאתה יודע שאתה טוב בו, תציע. את עזרתך, זה מעולה! הגאווה היא זו שעלולה להביא לאותו חילול ה' שעליו דיבר הפסוק. לכל אחד יש את התפקיד שלו וכל אחד מאיתנו הוא חלק מפאזל שלם שנקרא 'עם ישראל'.

אז אם נסכם,


כמו שהכהנים הקדושים יכולים וצריכים ללבוש את בגדי העבודה, רק בתוך המקדש. ככה נדע לומר לעצמנו ולהזכיר לעצמנו כמה אנחנו מיוחדים ומהם הדברים שבהם אנחנו חזקים וטובים בהם. להיות ומצד שני כמו שהכהנים לא מבליטים המיוחדות שבהם עם בגדי העבודה מחוץ למקדש, ככה גם אנחנו נדע להיות בענווה, בכל מעשינו בחיים. להיות חלק מהכלל, מהציבוריות הישראלית. בתפילה ובלימוד התורה, בשירות בצבא או בשירות הלאומי, בלימודים ובעבודה, בחינוך הילדים ובחיי המשפחה.


שבת שלום

🍷

דוד ספיאשוילי











פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page