פרשת ויצא התשפ''ד- מלחמת חרבות ברזל | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם
השבת נקרא כולנו יחד בבתי הכנסת את פרשת ויצא, הפרשה השביעית בחומש בראשית. פרשתנו פותחת במאורע המוכר והידוע, חלום סולם יעקב. ומסתיימת בבריחתו של יעקב מלבן והיציאה חזרה אל ארץ ישראל הקדושה. עשה כפי שנדר, ''ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לא-הים.
לאחר שלבן רודף אחרי יעקב על מנת לחפש את התרפים, והשבועה שנשבעו אחד לשני. נאמר בפרשתנו כך:
וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים:
בראשית פרק לב,א -ב
כבר בפשט הפסוק אנו רואים את השוני המופיע בלשון התורה בין לבן הרשע לבין יעקב אבינו ע''ה. על שניהם מדבר הכתוב בלשון הליכה, אך לשון שיבה (חזרה) נאמר רק על לבן. מדוע? מסביר בעל "המשך חכמה" דבר מתוק מדבש. לבן הרשע, במשך עשרים שנה יעקב היה בביתו ולא למד מיעקב, לא שינה ולא קנה ממידותיו דבר.
"...וכאשר הלך יעקב, שב לבן "למקומו" הראשון, היינו מצבו הרע בדיעות ובמידות, רמאי ואוהב ממון. "ויעקב הלך לדרכו", שהצדיק ותלמיד חכם האמיתי, הוא הולך ממקום הראשון למעלות גדולות ... שמתוספים מעלה ומעלה מיום ליום - ומיד, "ויפגעו בו מלאכי אלקים"
אומר ה"משך חכמה", אבל יעקב אבינו ע''ה בניגוד ללבן הרשע, ממשיך במסעו בהליכתו בדרך עולה ומתעלה מיום ליום. אינו נח ועוצר וממשיך בדרכו כאבותיו. מסביר הרש''ר הירש זצ''ל לפני שיצא יעקב אבינו מהארץ במחזה הסולם היה זה אירוע חד פעמי שראה מלאכים...עכשיו כאשר חוזר לא''י יחד עם משפחתו המלאכים רואים בו ובמשפחתו אירוע מיוחד שיש משפחה כזאת שחיה אלוקות במצב תמידי בתוך בעולם הארצי והולכת בדרכה , מתקדשת ומתעלה.
"... היה בהופעתו משום מאורע למלאכים, היה זה חידוש להם, כאשר מצאו בפעם הראשונה משפחה כזאת בארץ בלכתו בדרכו בנחת, מבלי דעת שא-להים עמו ועם ביתו, היה הוא למאורע למלאכי אלהים..."
יעקב אבינו, איש תם יושב אהלים, אשר מתוך ישיבתו באהלי שם ועבר, התקדש והתמלא בכוחות לדעת כיצד יתמודד עם עשו וכעת עם לבן הרשע ללא פגע. ידע כיצד להתהלך בעולם הזה ולצמוח מכל מבחן וניסיון. חיבור שמיים וארץ לא היה רק משהו רגעי בנבואה שזכה לה בסולם יעקב זה הפך למשימתו ולדרכו באופן ברור לאורך כל חיייו בעולם הזה. ואם מותר לומר,היה בעצמו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
לחיים האישיים שלי
כדרכנו בקודש נראה לקחת מדברים אלו נקודות למבט ועבודה פנימית ברמה האישית והכללית.
כמובן, יש אפשר ורצוי שכל אחד יוסיף לעצמו את המתברר ומתבאר לו על דברים אלו.
1. ויעקב הלך לדרכו- המסע ממשיך
להמשיך ללכת, אין מצב בעולם שעוצר את האדם מלהתקדם. גם אם הייתה נפילה בדרך, אסור לעצור ולוותר. קמים שבים לדרכנו ומתקדמים. גם בארץ ישראל לא ישב יעקב אבינו 'תחת גפנו ותחת תאנתו', אך כל יום ויום ובכל רגע ורגע, לא חדל ממסעו. כפי שעשה הוא כך גם להמשיך ללכת מ'חיל אל חיל'. מהתמודדות להתמודדות מהצלחה להצלחה להמשיך את המסע בעליה.
2.לדרכו – הדרך שלו.
בדרך האמיתית לו. יעקב אבינו בנדרו ביקש מה' יתברך שיסייע לו בכך שללבן לא תהיה השפעה על מחשבתו ואורח חייו.
נכון שלצידו של לבן התמודד יעקב ולא משנה מה עשה לבן, יעקב לא נתן לזה להפילו. אך כפי שיעקב קם ונפרד מעם לבן ראשון, כך עלינו לדעת לשמור על זהותינו האמיתית
ברמה הלאומית והאישית. לא לתת לתרבויות לבן הארמי ועשיו הרשע להשפיע על אורח חיינו. לזכור שראשנו צריך להגיע השמיימה. ולא רק להשאר מוצבים בארץ או לחשוב שמשימתנו היא להשאר בשמיים מבלי להיות מוצבים בעולם הזה. והחיבור בינהם הוא זה הנותן את היציבות במסע בדרך.
3. "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם וממשיך ללכת..."
בחסידות חב''ד נהגו להכריז במוצאי שמחת תורה או לפני שבת בראשית: ''ויעקב הלך לדרכו'', כדי ללמד ולהזכיר שעבודת ה' האמיתית היא ביומיום שלנו, לאחר ההתעלות במהלך כל החגים - לחזור לעולם הגשמי שבחודש תשרי קצת יצאנו ממנו, ולעבוד את ה' בארץ, בחיי היומיום. כך גם יעקב הלך והתעלה לו - מהמפגש בסולם יעקב הוא חזר לחייו, לדרכו, והפך להיות המחבר בין שמיים וארץ בעצמו (כפי המופיע במדרש).
מאז שפרצה המלחמה בשמחת תורה, דיברנו על המסע שאברהם אבינו יצא אליו בגיל 75, וגם מדינתנו בת 75. ב''ה, אנחנו עם! הקמנו את ארצנו ומדינתנו. אך בניגוד לשיר הידוע, העם לא ''התחיל ללכת'', אלא ממשיך! זכותנו על א''י נובעת מהחיבור שלנו אל אבותינו והיותנו ממשיכי הליכתם ודרכם. וכמו שהם לא נתנו לשום דבר להזיז אותם מדרכם התמידית אל הגאולה השלמה, כך גם לנו אסור לתת לשום מקרה או אירוע קשה להזיז אותנו ממטרתנו ומדרכינו, זהותינו האמיתית או לערער את זכותנו על ארצנו.
דרך אבותינו היא הדרך שבה עלינו לחנך את ילדינו, לנהל את עולם הכלכלה והמסחר, המוסר, התרבות והמלחמה. חיבור בין שמיים וארץ!
עם החפץ בחיים הוא עם אשר שומר על זהותו הלאומית וחיי את חייו מתוך חיבור אליה ומתוך גם גם נמשיך את מסענו אל המטרה, נקום ונחזור אל הדרך ונמשיך ללכת מחיל אל חיל
שבת שלום
🍷 דוד ספיאשוילי
