הצלחת שלי ואני

פרשת שמיני - 'שבת פרה' | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת אנחנו נקרא בבתי הכנסת את פרשת שמיני, הפרשה השלישית בחומש ויקרא. במפטיר נראה את הקריאה של 'שבת פרה', הפרשה השלישית מבין 'ארבע פרשיות' (שקלים, זכור, פרה, החודש) אחד הנושאים המפורסמים והידועים בעולם היהדות מופיע בפרשתנו: כשרות בעלי החיים. בפרשה מחולקים בעלי החיים לשלוש משפחות: א. חיות: סימני הכשרות הם פרסה שסועה והעלאת גרה. ב. עופות: התורה אינה נותנת סימנים, אך מלמדת על רשימת עופות האסורים באכילה ג. דגים: סנפירים וקשקשים. בעזרת סימנים אלו יכול האדם לזהות אם החיה שברצונו לאכול כשרה או לא. כמובן שבעניין עופות וחיות, אין זה מספיק שהחיה עצמה תהיה כשרה: יש לשחוט אותה כהלכה ולבצע תהליכים נוספים הקשורים להוצאת הדם מבשר הבהמה, על מנת שהחיה תהיה כשרה וראויה לאכילה. כמו כן, אם חסר אפילו סימן אחד – החיה תהיה אסורה באכילה. רואים זאת במיוחד בחזיר: הוא בעל פרסה שסועה, אך אינו מעלה גרה, ולכן אינו כשר לאכילה. לחיים האישיים שלי על פי היהדות, בנושא הכשרות יש גם עניין של השפעה רוחנית על האדם, כמו בשאר המצוות. המזון שאני מכניס אל גופי מזין אותו, ובסוף, אפשר לומר, הופך להיות חלק ממני. אנו לומדים מסימני הכשרות כיצד ישנן השפעות רוחניות ולמידה לגבי עבודת המידות שהאדם מתבקש לעשות עם עצמו. מהי נקודת האור המסתתרת כאן אשר תאיר חיינו? לסיום, כשם שהאדם נדרש לסנן מה נכנס לו לצלחת ולפה, כך מתבקש גם לומר שעליו לסנן את כל מה שנכנס אליו: התרבות שהוא צורך, המוזיקה שהוא שומע והמראות שהוא רואה. הכול משפיע על מידותיו ונפשו של האדם, ועלינו לזכור שחובת הסינון היא עלינו. עד כמה נהיה "אנשים כשרים", ולא רק נאכל כשר – זה תלוי בנו. שנזכה לעבוד על מידותינו מתוך עין טובה על עצמנו ועל זולתנו. 🍷 דוד ספיאשוילי מעוניינים לקבל קישור לרעיון אשר עולה לאתר בכל שבוע מחדש? לחצו על האייקון והצטרפו!

הצלחת שלי ואני