top of page

השיטה הישראלית

פרשת תרומה - מבצע חרבות ברזל | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה לעילוי נשמת הקדושים אשר מסרו נפשם על קדושת העם התורה והארץ , ובכללם סא''ל נתנאל אלקובי הי''ד. מפרשת השבוע שלום לכולם השבת נקרא יחד בבתי הכנסת את פרשת תרומה, הפרשה השביעית בחומש שמות. אז מה היה לנו עד כה? יצאנו ממצרים, עברנו את הים, לקחנו כסף זהב ונחושת, שמלות וכל טוב... וכעת מתחילה ההתארגנות לקיים את מצוות האל לבנות את המשכן. ובמה מתחילים? באיסוף חומרי הבנייה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: אבל ישנה בעיה קלה, מאיפה נשיג עצי-שיטים במדבר? במדרש תנחומא מסופר שכאשר יעקב אבינו ירד למצרים, הוא שתל שם עצי שיטים, ואמר לבניו: עכשיו אנחנו בגלות, אבל אני שותל את העצים האלה כי יום יבוא וה' יוציא אתכם מכאן, וכשזה יקרה הוא יצווה אתכם לבנות משכן, ולצורך כך תצטרכו עצי שיטים. את העצים הללו אני מכין לכם מעכשיו, על מנת שתהיו מוכנים כשתבוא הגאולה.  מה עשו בניו? שתלו יחד איתו, מתוך אמונה בה' ובדברי אביהם שלימד אותם. מדברים אלו אנו לומדים על גדולתו של יעקב אבינו. יעקב אבינו היה גם זה שתיקן את תפילת ערבית. את הברכות שלאחר קריאת שמע בתפילת ערבית אנו מתחילים במילים "אמת ואמונה", לעומת הבוקר – "אמת ויציב". בלילה הכל חשוך מסביב וקשה לראות, בטח לעומת אור היום היציב והברור. לכן בלילה מתעוררת האמונה.  הגלות נמשלת ללילה. גם בגלות, כמו בלילה, קשה לראות בבירור את הדרך ואת סופה. צריך אמונה. ואמונתו של יעקב אבינו היא לא אמונה פסיבית שגורמת לו להיות לא פעיל – "עכשיו חשוך, אשב ואחכה עד שה' יגאל אותי". לא! הוא מבצע פעולות לקראת הגאולה העתידה לבוא, הוא נוטע עצי שיטים! ומלמד את בניו כי הוא עושה זאת לקראת היום שהם ייגאלו ממצרים. ועליהם לצפות לכך לא רק בתפילות ובאמונה שה' יעשה את הכל בשבילם, אלא להיות שותפים לכך כמה שרק אפשר. לפעמים יש תקופות קשות ומאתגרות, שעלולות להראות כאילו יימשכו לנצח. אבל אנו מאמינים תמיד כי הגאולה תבוא, וליום הזה עלינו לצפות ולחכות, לא רק בתפילות ובאמונה אלא גם במעשים שמראים ממש את המוכנות והציפייה. בכל יום מתכוננים לבואה. לחיים האישיים שלי הדברים נכונים שבעתיים בתקופה שלנו, כאשר גורמים שונים מנסים, ברוך השם לשווא, לייאש אותנו, תוך כדי שמיטב בנינו ממשיכים להילחם בגזרות השונות, ליטוע בנו מורך לב, ולגרום לנו לחשוב, חלילה, ש"הסוף קרב". דווקא בשעה זו, כבניו של יעקב, עלינו לזכור תמיד מה מוטל עלינו: לטעת עצי שיטים עומדים!  ה"שיטה" של עם ישראל היא לטעת עצים של תקווה, לא לפחד וללכת כפופים מתוך חוסר אמונה, אלא להצמיח את התקווה ולעמוד זקופים מתוך אמונה שכל בעיה שלא תבוא, בסוף יהיה פתרון להכל!  עלינו להמשיך ולגלות אמונה. ומתוך אמונה זו להמשיך לגלות גבורה, איתנות, גמילות חסדים, כפי שגילינו במהלך כל החודשים האחרונים, וכן להרבות אחדות בעם ישראל, מתוך אמונה שהתהליך אותו אנו עוברים יסתיים בטוב.  הדברים נכונים לא רק במימד הלאומי, אלא גם במימד האישי. גם כאשר אדם חווה תקופה קשה, ועדיין לא רואה את האור בקצה המנהרה. עליו לדעת ולהאמין, שמדובר בתקופת ביניים, שבאה ללמד אותו דבר מה על עצמו, וממנה הוא יצא בעזרת השם חזק שבעתיים.  ומתוך כך גם נבנה בתוכנו משכן, ניתן לשכינה, לברכת ה' לשכון בתוכנו, וניתן מקום לה' בתוך חיינו, מקום של תקווה ואמונה! שבת שלום 🍷 דוד ספיאשוילי

השיטה הישראלית
bottom of page