חסד, באמת

פרשת וירא התשפ''ב| מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת קוראים אנו את פרשת וירא, הפרשה הרביעית בחומש בראשית. בשבוע שעבר עסקנו בעניין מידותיו של אברהם אבינו, ועמדנו על ההבדל בין נח לאברהם אבינו. השבת אנו ממשיכים לעסוק במידותיו של אברהם אבינו וללמוד מהן. והנה אנו רואים דבר פלא: אברהם אבינו, בגיל 99, שלושה ימים לאחר קיום ברית המילה, כאוב, אך מה מעניין אותו? – לגמול חסד עם אחרים! רוצה לקיים מצוות הכנסת אורחים! בנוסף לכך מזג האוויר חם בצורה בלתי נסבלת, אבל שום דבר לא יעצור אותו מלגמול חסד עם האחר! כל כולו אהבת חסד. המקרה המדובר ידוע לכולם. שלושה מלאכים באים לבקרו: מיכאל, שמבשר לו על הולדת יצחק בקרוב; רפאל, שבא לרפא אותו מכאביו לאחר הברית; וגבריאל, שבא לטפל בסדום. מסופר שאברהם ושרה דאגו לאורחים שלהם בצורה הכי טובה שיכולה להיות: מאכלים משובחים מאוד, הבשר הכי יוקרתי שיש, עוגות מפנקות, והכול בשפע... רגע, ומה בקשר למים? במיוחד ביום כל כך חם, צריך לתת לאורחים הרבה שתייה! אבל מה מציע להם אברהם אבינו? "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ" (בראשית יח, ד) מדוע רק מעט מים? ישנם מספר הסברים לדבר, נתעסק באחד. מסבירים חז"ל: את כל הפינוקים לאורחים הכינו אברהם ושרה בעצמם, אבל את המים לא שאב אברהם בעצמו, אלא העבד שהיה בביתו. אברהם לא רצה לעשות חסד על חשבון העבד ועל חשבון הגב שלו כאשר יסחב את המים מהבאר אל האוהל. הנה אנחנו רואים שוב, שאברהם הוא איש חסד שדואג לכלל, שיהיה ערני לצורך של האחר בכל פרט ופרט – גם של אורחיו וגם של האנשים העובדים אצלו, וכל מי שמסביבו. ערבות הדדית אצל אברהם אבינו היא אינה רק אמירה, היא דרך חיים. לחיים האישיים שלי להיות בדרגתו של אברהם אבינו זאת משימה מאתגרת במיוחד. אבל בואו נראה מה אנחנו ברמתנו יכולים ללמוד מכך. לא כשאנחנו חולים או עסוקים בדברים אישיים שבאמת חשובים. נשאל את עצמנו ונתבונן פנימה... כמה אנחנו ערניים לכל המתרחש מסביבנו, בבית, במשפחה, בכיתה, בעבודה או בבית הספר? האם אותו אחד שהגיע לפני חמש דקות, שמנו לב איך נראים פניו? אמרנו לו שלום? או שהיינו עסוקים בשלנו, ובמקרה הטוב רק אמרנו שלום כדי לצאת ידי חובה? כשאנחנו רואים אדם שזקוק לעזרה, בין אם הוא ילד קטן או אדם מבוגר, האם אנחנו מייד מציעים לו עזרה, או חומקים בתירוץ מנומס? אנחנו בדרך לשחק במגרש עם החברים והשכנה המבוגרת בקושי מצליחה להרים את סלי הקניות, מה אנחנו עושים? מה באמת חשוב לנו יותר? במה נעדיף להתרכז? במסך הפלאפון, בעולמנו האישי, או בלראות את זה שנמצא לידי ולבדוק במה אפשר לעזור לו עכשיו? ואם כבר אנו זוכרים שאנו מתלמידיו של אברהם אבינו, בואו ניקח ממנו גם את הדבר הקטן הזה, שאת גמילות החסדים שלנו, אל לנו לעשות על חשבונם של אחרים. עלינו לדעת שלא צריך לחפש אנשים או מקומות רחוקים לעשות איתם חסד. נכון, יש הרבה כאב בעולם ואפשר לעזור בכל מיני מקומות ולכל מיני אנשים (ואפילו לבעלי חיים ולכדור הארץ). אך בואו נתחיל בסביבה שלנו ובאנשים הקרובים אלינו: המשפחה בבית, החברים לכיתה או לעבודה, השכנים בבניין. שנזכה להיות מתלמידיו וממשיכי דרכו של אברהם אבינו, גומלי חסד, חסד־באמת! שבת שלום דוד ספיאשוילי __________________________________
הפינה מוקדשת
להצלחת כל חיילי צה''ל וכוחות הביטחון בכל מקום שהם , ישמרם ד' וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם לעילוי נשמת
מורנו האהוב
הרב אלישע וישליצקי בן בלהה ברטה זצ''ל
אבי היקר שמואל בן שלום חיים ז''ל **** להבדיל ****
לרפואת אלעד בן ג'וליה
בתוך שאר חולי עמו ישראל 🍷
שבת שלום דוד ספיאשוילי הפינה מוקדשת למען הצלחת חיילי צה''ל
וכל כוחות הביטחון בכל משימותיהם באשר הם 🕯 ולעילוי נשמת
מורנו האהוב
הרב אלישע וישליצקי בן בלהה ברטה זצ''ל
אבי היקר שמואל בן שלום חיים ז''ל **** להבדיל ****
לרפואת אלעד בן ג'וליה
בתוך שאר חולי עמו ישראל כל הרוצה לקבל קישור באופן קבוע למכשיר הפלאפון שלו , יכול ללחוץ כאן קבוצת ווצאפ : ''מפרשת השבוע לחיים האישים שלי''. ללא הודעות ספאם!

חסד, באמת