כל יום מחדש

פרשת צו התשפ''ב | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה לעילוי נשמת חמי היקר טוב בן נתן ז''ל שהשבוע פקידת שנתו מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת אנחנו נקרא בבתי הכנסת את פרשת צו, הפרשה שניה בחומש ויקרא. כידוע לכולנו, יש דרגות בכהונה: יש כהן הדיוט (כהן פשוט) ויש את הכהן הגדול! בפרשה מופיע לנו כך: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַד' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב: עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַד': וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַד' כָּלִיל תָּקְטָר:" ויקרא ו, יג-טו את הקורבן המתואר היה הכהן ההדיוט מקריב רק פעם אחת ויחידה - כאשר התחיל את עבודתו במקדש. מטרת הקורבן הזה היא לחנך אותו לעבודת הקורבנות ולעורר את התלהבותו לעבודה. אבל הכהן הגדול היה מקריב את הקורבן הזה בכל יום מחדש - חצי ממנו בבוקר וחצי בערב. מדוע? הרי הוא כבר כהן גדול, למה הוא צריך לעשות בכל יום את מה שהוא עשה כשהיה כהן צעיר ופשוט? מהי משמעות העניין? מסביר הרב נריה זצ"ל כי המטרה היא למנוע מהכהן הגדול להישחק (לאבד את המוטיבציה). אסור שהכהן הגדול יגיד לעצמו, "אני כבר ותיק, אני מכיר הכל ויודע הכל", ולא יתלהב וישמח בעבודתו. הכהן הגדול צריך להתרגש בכל יום מחדש, לשמוח בשליחות שלו ובעבודה שלו. להתחיל בכל יום מחדש עם אותה שמחה והתלהבות שהייתה בו ביום הראשון! וכלשונו של הרב נריה: "התחדשות בלתי פוסקת, כניסה מחדש לעבודה לפני ה'. המאיר לעולם כולו - בכל יום אור חדש, מקדש חדש, כהן גדול חדש". לחיים האישיים שלי אנחנו נמצאים במוצאי חג הפורים. בחגים אנחנו מלאים בשמחה ובהתלהבות. אבל כמו שנוהגים לומר: 'לא כל יום פורים', וכך אנחנו חוזרים אל חיי השיגרה. מה היא הדרך למלא את עצמנו בכוחות בכל יום מחדש, בשמחה ובהתלהבות כפי שהיה הכהן הגדול מצווה לעבוד על עצמו עבודה פנימית כל יום מחדש. זאת מלאכה לא קלה, אך אפשרית. באיזו נקודה נתחיל? בתחילתו של יום! כתוב בהלכה, שבכל יום כשאנו פוקחים את העיניים בבוקר, אפילו עוד לפני שנטלנו ידיים, אנחנו אומרים: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" פירוש הדברים: אנחנו אומרים תודה לה' יתברך על כך שלאחר השינה החזיר לנו את נשמתנו בחזרה. קמנו לבוקר חדש, עם נשמה נקייה וטהורה. הוא בחמלתו נתן לנו את היכולת לקום לבוקר חדש! ברוך ה' שנתן לנו עוד יום. ומדוע? "רבה אמונתך" - אמונת ה' בנו, רבה! הוא מאמין בנו שאת היום הזה ננצל היטב. כל יום מחדש. אז אם הוא מאמין בי ונותן לי חיים כל יום מחדש, עליי לשמוח. לדעת שגם אם קשה לפעמים, לא הכל אנחנו באמת יכולים להבין, אך דבר ראשון להכניס לראש, ד' מאמין בנו! אז אולי אתמול היה יום פחות טוב, לא הכל עבר חלק ולא הצלחנו לעשות בו את מה שתכננו...אבל, תמיד מחר יום חדש. ועכשיו, כשפתחנו את הבוקר בלהבין איזו זכות יש לנו, נוכל לאזור כוחות מחודשים. כאשר יהיה לנו קשה עם נקודה מסוימת, נזכיר לעצמנו: ה' מאמין בנו! גם בימים אלה, כשהכל חוזר על עצמו, לא פוגשים אנשים חדשים ולא הולכים למקומות חדשים - כל יום חדש הוא מתנה. לא תמיד כולם זוכים ליום נוסף לצערנו, ואנחנו זכינו לעוד יום! בואו נראה במה יהיה היום הזה שונה מקודמיו? איזה דבר טוב נוכל לעשות היום? שנזכה לעשות טוב ולהרבות אור בעולם תמיד ויתקיים בנו במהרה : "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו" 🍷 דוד ספיאשוילי

כל יום מחדש