top of page

מנה של רוח טובה בבבקשה

פרשת בהעלותך | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת בבתי הכנסת נקרא את פרשת בהעלותך, הפרשה השלישית בחומש הפקודים, חומש במדבר . מכירים את אלה, שתמיד ימצאו על מה להתלונן? לא משנה מה קורה, יקבלו את כל הטוב שבעולם, אבל שום דבר לא יזיז אותם מהמקום שלהם?! במקום לדעת לזהות את הטוב במה שקורה בחיים שלהם, הם תמיד יהיו ב"חמוציות-יתר". הפרשה עוסקת , גם בנקודה הזאת. יצאנו ממצרים, קיבלנו תורה, ניצלנו מעבדות ומגזרות נוראיות - ומה עושים בני ישראל? מתלוננים! על מה?! לא רק שהם מתלוננים, הם גם מספרים שבמצרים היה להם הכל, אוכל בשפע, לא היה חסר להם כלום. ממש מלון חמישה כוכבים! "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ". בעקבות הדברים עולות השאלות: 1. התיאור של בני ישראל את החוויה שעברו במצרים היא מנותקת מהמציאות. איך הם מתארים את הסבל הנורא שם כמלון חמישה כוכבים?! 2. משה רבנו היה יכול להתמודד עם זה בקלות רבה. אך במקום זה, הוא מבקש מה' סיוע בהנהגה, 'איני יכול יותר להמשיך לבד'. למה?! הרי אין שום בסיס לטענות של בני ישראל, מה הבעיה לסתור אותן ולהעמיד אותם במקום מדוע משה מבקש סיוע? תגובתו של ה' יתברך למשה רבנו: משימתך כעת: אסוף שבעים איש מזקני העם. תאציל עליהם מרוחך, והם יישאו את משא ההנהגה יחד איתך. הם יעסקו בלרומם את העם מבחינה רוחנית. הם יעשו זאת בשמך ולא במקומך, אך מעתה המשימה הזו לא תישאר רק שלך. רגע, אבל מה זה קשור לבעיה עליה הם מתלוננים?
העם רוצה אוכל, בשר! מה קשור התרוממות רוחנית עכשיו?! (מחילה מאחינו הצמחוניים) ...
מה הקשר בין המצב של בני ישראל ודברי משה, לתשובה של ה'? התשובה היא במילים: '' וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה'' . ההתעסקות באוכל, בחומריות, היא סימפטום של חוסר רוחניות. כאשר אין משמעות, אין מטרה גדולה לחיים, אין רוח, אין משהו שמניע אותי באמת - יש לי נטייה ויש לי זמן להתעסק בלחפש על מה להתלונן. הרי בשר לא באמת חסר להם, הם יצאו ממצרים עם שלל רב. אבל "נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה'' – אין משהו שבאמת יניע אותנו קדימה.
ומי אלו שיכולים להרים את רוחו, את נקודת המבט של העם? אומר ה' אל משה: קח את זקני בני ישראל, האצל עליהם מרוחך, והם אלה שיישאו איתך את משא העם מבחינה רוחנית. הם אלו שבמצרים חצצו בגופם בין עמם לבין מכות המצרים, והיו שותפים לכאב של אחיהם. לחיים האישיים שלי בואו נתבונן ונראה מה היא נקודת \ נקודות האור המסתתרות כאן אשר יכולות להאיר את חיינו באור גדול. 1. תלונה של אדם, באה בעקבות חוסר. וזה בסדר להרגיש שחסר לי משהו, אבל לפני שאני מתלונן לאחרים או כלפי שמיים על החיסרון שלי האם אמרתי תודה על מה שיש ? 2. לדעת להגדיר באמת. לשאול את עצמנו בצורה רצינית את השאלות הבאות:
האם באמת חסר לי משהו, ומהו הדבר הזה? לדוגמא, האם אני באמת גם צריך את אותו מכשיר פלאפון מתקדם? זה מה שחסר לי ויש לי צורך בו? או הכבוד ותשומת הלב שאקבל מאחרים כתוצאה מכך. אם לא נדבר מהי באמת נקודת הקושי, מהו אותו חיסרון שאנו מרגישים צורך להשלים, כל דבר שנעשה לא יפתור אותה. יתרה מזה, זה רק יתיש אותנו ויחמיר את הבעיה, יעצים את נקודת הקושי ותחושת החוסר עוד יותר. 3. ובעניין ה'רוח' – שום דבר בחיים לא הולך בצורה חלקה. תמיד יהיו קשיים ותמיד יכול להיות משהו שנרגיש בחסרונו ונרצה בו.
השאלה היא, מה מניע אותנו בחיים שלי. האם יש לנו מטרות גדולות בחיים, שאיפות ורצונות, ואנחנו מחפשים משמעות בחיים שלנו, או שאנחנו עסוקים בלקטר כל היום. האם אנחנו בחיפושים כל הזמן אחר 'הבשר' - משהו שטחי וחסר תוכן שאני מקווה שיביא לי הנאה וסיפוק? או מחפשים להחיות את 'נפשנו היבשה' ברוח גדולה. אותה רוח גדולה תנשב בנו מתוך האחדות שצריכה להיות בין כולנו. מתוך חיבור לתורה ולארץ ישראל, לזהות היהודית. למהו הגורם לקשר שלנו לארץ הזאת, דווקא כאן מכל מקום אחר בעולם שאולי אפילו היה נוח יותר, שהוא המכנה המשותף לכולנו. מתוך זה יתקיים בנו ''כאיש אחד בלב אחד'', ונזכה מתוך כך לכל הברכות כולן שיחולו עלינו ועל זרעינו עד עולם! שנדע להודות על הטוב שזכינו לו, ומתוך כך לשאוף גבוה, לעלות מעלה מעלה ולחפש אחר חיים מלאים ברוחניות ובמשמעות גדולה ואמיתית 🍷 דוד ספיאשוילי

מנה של רוח טובה בבבקשה
bottom of page