top of page

מעגלי אחריות

פרשת אחרי מות | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה מתאים גם לאחרי מות קדושים רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן   מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת נקרא את פרשת אחרי מות, הפרשה השישית בחומש ויקרא. בפרשתנו מסופר על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. בין השאר מובא הפסוק הבא: "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא פרק טז פסוק יז) אנו רואים כי על פי סדר העבודה, ראשית על אהרן לדאוג לכפרתו, ורק אחר כך לכפרת כל עם ישראל. נשאלת השאלה, למה? מה כוונת הדברים כאן? מובן שאין הכוונה שעל הכהן לשים את עצמו לפני כלל ישראל. ודאי שאין ה' יתברך מצפה מאהרן הכהן, או מכל כהן אחר, להיות כזה שקודם כול דואג לעצמו ואחר כך לעמו. אז מה כן? רבותינו הקדושים אמרו בתלמוד הבבלי: "קשוט עצמך, ואחר כך קשוט אחרים" (סנהדרין דף יח עמוד א) אומרים רבותינו: עם כל הכוונות הטובות, רציניות ככל שיהיו... אדם אינו יכול לתקן אנשים אחרים לפני שהוא מתקן את עצמו. לא חוכמה לחפש כתמים ופגמים אצל אחרים, ולומר לאחרים ממה עליהם לנקות ולטהר את עצמם. אם אנו עושים זאת באמת ממקום נקי ואמיתי, כדי לעזור לאחרים להשתפר – ראשית נשאל ונבדוק את עצמנו, לפני שנרוץ לחפש אצל אחרים. אבל כאן מתעוררת השאלה: הרי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, ונראה כי תהליך ההיטהרות והתקדשות הוא אינסופי. אם זה כך, אדם עלול לומר לעצמו תמיד – עדיין לא טיהרתי את עצמי עד הסוף, ולכן עדיין לא הגיע זמני לדאוג לטהרתם של אחרים. על מנת להסביר, נקפוץ למצווה הכתובה בפרשה הבאה, פרשת קדושים: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא פרק יט פסוק יז) מדובר במצוות התוכחה. התורה מצווה עלינו: אם יש לך ביקורת על מעשה של חברך – אסור לך לכבוש אותה בלב באופן שיגרום לך לפתח שנאה כלפיו, אלא יש להוכיח אותו על מעשיו הרעים. ולימדנו מורנו הרב אלישע זצ"ל בשם הגר"א על מצווה זו: אם אדם מרגיש שהתוכחה כלפי חברו תביא אותו לידי שנאת חברו, הוא פטור ממצוות התוכחה. שהרי נאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך", לא "את שונאך". אינך מוכיח את האדם שאתה רב איתות, אלא את האדם שהוא עמיתך, חברך ואוהבך (על פי תנדב"א). אולי זה בעצם הסבר עמוק למשנה הידועה במסכת אבות: "הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (מסכת אבות פרק א, משנה יב) אהרן הכהן, שעוסק בכפרת על העם, יודע שתוכחה אמיתית יכולה לנבוע רק מאהבה. הוא אהב את ישראל באמת, אהבה שאינה תלויה בדבר. בין אם יצליח בתוכחתו ובקירוב ישראל לתורה ובין אם לא. ממילא אהבה כזאת באמת תצליח לקרב ותגרום לבירור אמיתי ולתיקון. תוכחה אוהבת יכולה לבוא רק מצד אדם שמתחיל בבדיקה עצמית לפני שהוא מחפש לבדוק את אחיו. אותו אופן גם בקיום מצווה נוספת המופיעה בפרשת קדושים – "ואהבת לרעך כמוך". אדם שאינו יודע לאהוב את עצמו, אינו יכול לאהוב באמת את האחר. לחיים האישיים שלי אומנם איננו הכהן הגדול בעבודתו בבית המקדש ביום הכיפורים, אבל מה אנחנו יכולים לקחת מכאן וללמוד על מנת להוביל את עצמנו ואת הסובבים אותנו למקום טוב יותר בחיינו? "וכיפר בעדו" הכי קל למצוא מה האחר צריך לתקן ובמה השני צריך להשתנות. אלא שהתורה אומרת לנו – למדו ממעשיו של הכהן הגדול. לפני שנתקן את הסובבים אותנו, עלינו להתחיל לבדוק את עצמנו קודם. לראות במה אני זקוק לתיקון ואיך אני יכול להיות אדם טוב יותר. עלינו לזכור שתמיד יהיה עוד מה לתקן בעצמנו, אבל לא צריך להתייאש מכך, אלא להיבנות מכך. האדם מתחדש תמיד. האפשרות להתקדמות בחיים בכלל ובעבודת המידות בפרט תמיד קיימת כל עוד ב"ה אנחנו בחיים. כל עוד הנר דולק, תמיד אפשר לתקן! "ובעד ביתו" הרבה רצים לעזור לסייע במקומות אחרים, לדאוג ולקרב את האחרים או להוכיח אותם. אך אדם צריך לזכור ראשית לדאוג לבני ביתו ולמשפחתו. בנוסף, התיקון שאתם מתקנים את עצמכם, משפיע גם בכיתה וגם בבית. לא רק בבית שבו אתם גרים היום כילדים, אלא גם בעז"ה בבית שתקימו בעתיד. "ובעד כל קהל ישראל" עם ישראל גדול, אך הוא גם מורכב מקהילות קהילות. כאשר אנחנו דואגים למצבנו הרוחני ופועלים לפי הכתוב בשני השלבים הקודמים. אנחנו משפיעים טוב על כל קהילתנו (קהילת בית הספר, השכונה ועוד). מאוד מקובל בימינו לצערנו לבקר את "האחרים", קהילות שונות מאיתנו, במיוחד בקשר למלחמה. "הם" אשמים, הכל "בגללם", "הם" לא מתגייסים, "הם" לא מתפללים מספיק חזק... חשוב לזכור שקודם כל עלינו לתקן את עצמנו ולנסות לשפר את עצמנו, ורק אחר כך לפנות לעזור לאחרים להשתפר. לסיכום, האדם צריך להשפיע ולדאוג לכלל. אבל על מנת שהדברים יהיו ממקום אמיתי, מרצון אמיתי ליצור עולם טוב יותר, ולא עולם שבו כל אחד מתנצח עם השני ומרגיש שהוא הצדיק וכולם חלילה ההפך הגמור מכך, עלינו לבנות תהליך תיקון שבו האדם ראשית בודק ומתקן את עצמו. אז, כאשר יפעל במעגלים הרחבים ואם צריך גם יאיר את עיניו של האחר, הדברים יוסיפו אור בעולם וכפרה אמיתית. שנזכה להיות מתלמידיו של אהרן הכהן: אוהבי שלום ורודפי שלום, אוהבים את הבריות ומקרבן לתורה שבת שלום 🍷 דוד ספיאשוילי
_____________________ ________________

מעגלי אחריות
bottom of page