פרשת 'תולדות' התשפ''א | #מפרשת_השבוע_לחיים_האישיים_שלי | לומדים יהדות באהבה מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת נקרא את פרשת תולדות , הפרשה השישית בחומש בראשית. הפרשה נפתחת בסיפור על כך שרבקה ויצחק סוף סוף זוכים ובקרוב יהפכו להורים. ורבקה חשה שמשהו מוזר מתרחש בתוכה. וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָ֥מָּה זֶּה אָנֹ֑כִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־הֽ' (בראשית פרק כה, כב). אומרים רבותינו, כאשר היא עוברת ליד בתי תפילה, מרגישה את התינוק בבטנה מתרוצץ ורוצה לצאת מבטנה, וכאשר היא עוברת ליד בתי עבודה-זרה , חשה היא אותו דבר. היא אינה מבינה מה קורה כאן. מסביר רש''י הקדוש כי היא פונה אל בית מדרשו של שם, והוא אמר לה ברוח הקודש כי יש תאומים בבטנה, אבל שני תאומים אלו, יפרדו לשני עמים. ההבדלים בינהם כל כך מהותי שכבר מהבטן זה ברור. לכן אחד רוצה לצאת אל בתי התפילה, והשני אל בתי עבודה זרה. אמנם אנחנו בני יעקב אבינו, אך גם בחיים שלנו יש מצבים שאנחנו עומדים בצומת דרכים. ולעיתים אנחנו מצליחים להימשך וללכת בדרכים הנכונות ולעיתים פחות. אנחנו, ב''ה, לא מזרעו של עשו ולא רשעים כמותו, אך לפעמים אנחנו יכולים למצוא את עצמנו נמשכים למקום שלא טוב לנו, בגלל שהוא יכול להראות לנו מאוד קורץ ומושך. והשאלה למה אנחנו קשובים באמת. בתחילת הדרך, יעקב אבינו היה עלול להראות כבן שנשאר מאחורה ועשיו הוא זה שהולך לרשת את הבכורה ולהיות הממשיך, אך בסוף זה לא מה שקורה באמת... עשיו זה שהולך אחר ההנאות המיידיות ומחפש להשביע את רצונותיו בכל דרך אפשרית הוא זה שבסוף בז לבכורתו ודורש מיעקב אבינו; "...הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּה כִּי עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:" (בראשית פרק כה, ל). תמלא אותי עכשיו ב''אדום הזה'', הוא לא יודע מה הוא אוכל אפילו ומוכן לקבל כוויות מהתבשיל, לשפוך את הנזיד עדשים ישר לתוך קיבתו, לשבוע כאן ועכשיו. במחשבה של עשיו לבזות מה שלא מתאים לפי תפיסתו "מה זה משנה מה, אני מפסיד בדרך...". עשיו לא מתאים להיות ממשיכו של יצחק. ולבסוף יצחק מברך את היורש והממשיך האמיתי, את יעקב, זה שידיו ידי עשיו אבל פנימיותו והתנהגותו בפועל הוא איש תם יושב אוהלים, איש של דרך ארץ ונועם הליכות. זה שידיו של יעקב דומים לידיו של עשיו מלמד אותנו כי ברמה הטכנית, החיצונית, יעקב מחובר לעולם החומרי, אך יודע לשמור על עצמו ולהישמר, ללכת למקום הנכון והבריא לו מבחינה רוחנית. הקול, קול יעקב. לחיים האישיים שלי התחושה הזאת של מעין שמיעת שתי קולות, כפי שהייתה אצל רבקה, יכולה להופיע גם אצלנו. ישנם לא מעט פעמים בחיים שאנחנו נמצאים במקום שעלינו להחליט האם לעשות כך או אחרת. השאלה היא, איך מחליטים מה בוחרים וכיצד בוחרים מה נכון לעשות... אולי התשובה לשאלה זו טמונה בפסוק אשר מופיע בהמשך: וַיֹּאמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָׂו: (בראשית פרק כז, כב). הקול , הוא מייצג את הפנימיות ,את הנשמה. כאשר יצחק פגש את המציאות הזאת, בה הידיים יכולות להתעסק בעניינים חומריים, בעולם הזה, אבל הקול, הפנימיות נשארת מכוונת אל האמת,, אל ריבונו של עולם. אז הברכה מגיעה לאדם הזה, ליעקב. נקודות לעבודה ומחשבה. 1. לא להיבהל מכך שיש לנו את היכולת לבחור, זה אתגר לבחור נכון בחיים, אבל זאת גם מתנה גדולה. 2. לבחור עם הראש, לחשוב ולהקשיב לקול הפנימי שלנו. לפעמים אנחנו עלולים להימשך אחרי דברים שבהתחלה יישמעו לנו הדבר הנכון ביותר. אך אם נחשוב עוד קצת נראה שזו לא הדרך הנכונה לנו. לא כל מה שנראה מהנה וטוב באותו רגע הוא הדבר הנכון באמת. שנזכה ללכת ולרוץ אחר קולו של יעקב אבינו, ובדכם של אבותינו ולרוץ בדרכים הנכונה לנו. שבת שלום ומבורך ושבוע טוב לכל בית ישראל 🍷 הרב דוד ספיאשוילי
_____________________ הפינה מוקדשת להצלחת כל חיילי צה''ל וכוחות הביטחון בכל מקום שהם , ישמרם ד' וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם לעילוי נשמת מורנו האהוב הרב אלישע וישליצקי בן בלהה ברטה זצ''ל הרב יצחק אידלס זצ''ל | הרב שמעון ביטון זצ''ל להבדיל לרפואת מיכל מאשה בת רבקה | שי בן שרה מינה סיטון | יעקב בן אסתר | אסתר איטה בת רחל | רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע?
לחצו כאן