top of page
חיפוש

מעגלי אחריות

פרשת אחרי מות קדושים | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה


מעגלי אחריות-מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי
.pdf
Download PDF • 195KB

 



מפרשת השבוע

שלום לכולם,

השבת אנו קוראים שוב שתי פרשות בחומש ויקרא, אחרי-מות קדושים.

בפרשתנו מסופר על עבודת הכהן ביום הכיפורים. במהלך תיאור זה מופיע הפסוק הבא:


וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל:

ויקרא פרק טז פסוק יז


אנו רואים כי על פי סדר העבודה, ראשית על אהרן לדאוג קודם לכפרתו, ורק אח"כ לכפרת כל עם ישראל.

נשאלת השאלה, למה? מהם כוונת הדברים כאן?

כמובן שאין הכוונה כאן לכך שעל הכהן קודם כל לשים עצמו לפני כלל ישראל. בוודאי שאין ה' יתברך מצפה מאהרן הכהן, או מכל כהן אחר, להיות כזה שקודם כל ידאג לעצמו ואח"כ לעמו.

אז מה כן? רבותינו הקדושים אמרו בתלמוד הבבלי:


קשט עצמך, ואחר כך קשט אחרים

סנהדרין דף יח עמוד א

אומרים רבותינו: עם כל הכוונות הטובות, רציניות ככל שיהיו...

אין אדם יכול לטפל בתיקון ובטהרה של האחר לפני שהוא מתקן ומטהר את עצמו בתחילה.

מדוע?

לא חכמה לחפש כתמים אצל אחרים, ולומר לאחרים ממה עליהם לנקות את עצמם. אם אנו עושים זאת באמת ממקום נקי ואמיתי, נשאל ונבדוק את עצמנו בתחילה. לפני שנרוץ לחפש בכתמיהם של אחרים.

אבל כאן מתעוררת השאלה, הרי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, ונראה כי תהליך ההיטהרות והתקדשות הוא אינסופי. אם זה כך, אדם עלול לומר לעצמו תמיד – עדיין לא טיהרתי את עצמי, ולכן עדיין לא הגיע זמני לדאוג לטהרתם של אחרים. על מנת להסביר, נקפוץ למצווה הכתובה בפרשת קדושים:


לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.

ויקרא פרק יט פסוק יז

מדובר במצוות התוכחה. התורה מצווה עלינו, שבמקרה שיש לנו ביקורת על מעשים של אחינו, אסור לנו לכבוש אותה בלב, באופן שיגרום לנו לפתח שנאה כלפיו, אלא להוכיח אותו על מעשיו הרעים. והרי, נראה שכבר בהתחלה, לכאורה, מתעוררת שנאה בעקבות מעשיו הרעים של האח. לימדנו מורנו הרב אלישע זצ''ל, בשם הגר''א על מצווה זו: אם אדם מרגיש שהתוכחה כלפי חברו תביא אותו לידי שנאת חברו, הוא פטור ממצוות התוכחה.

שהרי נאמר : 'הוכח תוכיח את עמיתך', לא את שונאך. אינך מוכיח את האדם איתו אתה מצוי בריב, אלא את האדם שהוא עמיתך, חברך ואוהבך (על פי תנדב''א).


אולי זה בעצם הסבר עמוק למשנה הידועה במסכת אבות:

הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

מסכת אבות פרק א, יב


אהרון הכהן, שעוסק בכפרת על העם, יודע, שתוכחה אמיתית יכולה לנבוע רק מאהבה. אהב את ישראל באמת גם אהבה שאינה תלויה באם יצליח בתוכחתו ובקירוב ישראל לתורה. אהבה כזאת תקרב גם באמת ותגרום לבירור אמיתי ותיקון.


תוכחה אוהבת יכולה לבוא רק ע''י אדם שמתחיל בבדיקה עצמית לפני שהוא מחפש לבדוק את אחיו.

אותו אופן גם בקיום מצווה נוספת המופיעה בפרשת קדושים – "ואהבת לרעך כמוך". אדם שאינו יודע לאהוב את עצמו אינו יכול לאהוב את האחר.


לחיים האישיים שלי

אמנם איננו הכהן הגדול בעבודתו בבית המקדש ביום הכיפורים. אבל מה אנחנו יכולים לקחת מכאן וללמוד על מנת להוביל את עצמנו ואת הסובבים אותנו למקום טוב יותר בחיינו?

"וכיפר בעדו"

1. הכי קל למצוא מה האחר צריך לתקן, ובמה השני צריך להשתנות. אלא שהתורה אומרת לנו – לימדו ממעשיו של הכהן הגדול. לפני שנתקן את הסובבים אתנו, עלינו להתחיל לבדוק את עצמנו קודם. לראות במה אני זקוק לתיקון ואיך אני יכול להיות אדם טוב יותר.

2. לדעת שתמיד יהיה מה לתקן, אבל לא צריך להתייאש מכך אלא להיבנות מכך. האדם מתחדש תמיד. האפשרות להתקדמות בחיים בכלל ובעבודת המידות בפרט תמיד קיימת כל עוד ב''ה אנחנו בחיים. כל עוד הנר דולק! תמיד

אפשר לתקן!


"ובעד ביתו"

1. הרבה רצים לעזור לסייע במקומות אחרים לדאוג ולקרב את האחרים או להוכיח אותם. אדם צריך לזכור ראשית לדאוג לבני ביתו ומשפחתו.

2. ומה אם אני בסה"כ ילד/ה או נער/ה?

ראשית: גם לתיקון העצמי יש מעלה עצומה. זה מדהים! זה המון!

הדבר ישפיע גם בכיתה וגם בבית. לא רק בבית שבו אתם גרים היום כילדים, אלא גם בעז''ה בבית אותו תקימו בעתיד!


שנית: בכיתה, או בין האחים, הכי קל לומר לשני במה הוא לא בסדר, או במה הוא צריך לתקן את עצמו, ובמה עליו להשתפר, או לספר להורים ולמורה שהוא עושה כך וכך.

זה לפעמים נצרך ויש לעשות זאת. כל עוד זה לטובת אותו אדם או כלל הכיתה, ולא על מנת לדאוג שייענש או כדי להוכיח שאתם טובים יותר. הדרך לדאוג לכך שזה יהיה ממקום טוב ולא בשביל להעניש את האחר או להראות כי אתם טובים ממנו היא קיום השלב הראשון.


"ובעד כל קהל ישראל "

עם ישראל הוא גדול אך הוא גם מורכב מקהילות קהילות. כאשר אנחנו דואגים למצבנו הרוחני ופועלים לפי הכתוב בשני השלבים הקודמים. אנחנו משפיעים טוב על כל קהילתנו. קהילת בית הספר, השכונה ועוד.

האדם צריך להשפיע ולדאוג לכלל. אבל על מנת שהדברים יהיו ממקום אמיתי מרצון אמיתי ליצור עולם טוב יותר. ולא עולם בו כל אחד מתנצח עם השני ומרגיש שהוא הצדיק וכולם חלילה ההפך הגמור מכך. עלינו לבנות תהליך תיקון בו האדם ראשית בודק ומתקן את עצמו לא ממקום של אגואיזם אלא מתוך ענווה. אז כאשר יפעל במעגלים הרחבים ואם צריך גם יאיר את עיניו של האחר הדברים יוסיפו אור בעולם וכפרה אמיתית.

שנזכה להיות מתלמידיו של אהרן הכהן. אוהבי שלום ורודפי שלום אוהבים את הבריות ומקרבן לתורה


שבת שלום

🍷

דוד ספיאשוילי _____________________



________________

רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע?

לחצו כאן

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page