top of page
חיפוש

לה' הארץ ומלואה

פרשת בהר | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה


בהר- לה' הארץ ומלואה
.pdf
הורידו את PDF • 2.86MB


 

מפרשת השבוע

שלום לכולם,

השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת בהר, הפרשה התשיעית בחומש ויקרא. 

יש לזכור, כי בעבר כמעט רוב החברה הייתה חקלאית.  בחברה כזו, הבעלות על הקרקע, עלולה להוביל את החקלאי למחשבה מוטעית, כאילו הוא  אדון הכול, שולט בכול, והכול תלוי רק בו. פרשתנו נפתחת במצווה מפורסמת, אשר אנו זוכים לקיימה כל שבע שנים:


"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַד': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַד' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:"

(ויקרא כה, ב-ד)


בשנה השביעית החקלאי יוצא לחופשה, ומפסיק לעבוד. הוא אינו מעבד את האדמה באופן שיוכל להרוויח ממנה, אלא רק מבצע פעולות שישמרו על הקרקע שלא תתקלקל, וכו'. 

וגם הקרקע שבבעלותו, יוצאת לחופשה. 


מה באה המצווה הזאת ללמד אותנו? במהלך השנים הרגילות ,יש מצוות המחייבות את בעלי הקרקעות, השדות והפרדסים לדאוג לעניים. לשם כך קיבלנו מצוות לקט פאה ושכחה, המאפשרות לעניים להינות לפחות מחלק מהתבואה והיבול. אולם בשנת השמיטה, כל מי שרוצה יכול להיכנס אל השדות ולקחת:  העניים, העשירים ואפילו החיות. כולם באותו מעמד, כולם יכולים להיכנס לשדה ולקחת מן הפירות. מצוות השמיטה, מראה ומלמדת על אמונה וביטחון עצומים בה'. 


אמנם, החקלאי הוא זה שעמל וטורח לעבד את הקרקע ולעשות ככל שביכולתו על מנת שהאדמה תוציא את היבול המשובח ביותר.  אך הארץ (הקרקע) עצמה שייכת לריבונו של עולם. וע''י שמיטת (עזיבת) הארץ, מראה החקלאי את אמונתו הגדולה בכך. את הכרתו, כי ריבונו של עולם, כבעלי הארץ, הוא מקור הברכה הגורם לכך שהארץ תתן את יבולה ועץ השדה יתן את פריו. החקלאי מראה כי הוא מאמין בקיום הבטחתו של ריבונו של עולם, לא רק שבעל הקרקע לא ייפגע כלכלית, אלא שבשנים הבאות הברכה בקרקע תהיה גדולה ועצומה כל כך,  שהוא לא ירגיש שום הפסד בגלל שנת השמיטה, ואף יראה ממנה יותר שפע של ברכה ופרנסה.


לחיים האישיים שלי


אמנם רובנו כיום איננו חקלאים. אך ניתן ללמוד ממצוות השמיטה עניינים רבים. ננסה להתבונן ולראות מהי נקודת האור או נקודות אשר יאירו את חיינו:


1. מקור הברכה

וְזָכַרְתָּ אֶת ד’ אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל

כל אדם בעולם צריך להשתדל ולהתאמץ כדי להגיע להישגים ולהגשמת המטרות. 

אך על האדם לזכור, כי הברכה מגיעה מאת ה' לאחר שהוא עושה את המוטל אליו על מנת להצליח. 


2. לראות את הזולת

הקב''ה נותן שפע לכל אחד ואחד. אך השפע הזה לא נועד בשביל שאדאג רק לעצמי. 

כפי שהחקלאי מחויב באותן מצוות עליהן דיברנו, על מנת לדאוג לאחר. 

עלינו לזכור שגם אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לראות את האחר ולסייע לו במה שאפשר ויש ביכולתנו. 

הדבר נכון כמובן לא רק בדברים הקשורים לכסף. אלא לנתינה וחסד מבכל סוג שהוא.


3. מה קורה בדרך, איך עושים זאת?

כמו בשדה גם בחיים. 

ההשתדלות להתפרנס בכבוד או להצליח בדברים שאנחנו עושים היא הכלי שלנו להגיע להצלחה במעשינו. 

אבל מה קורה עם אלה שסביבנו? אלו שאיתנו בכיתה, בעבודה ובחיים בכלל?

האם אנחנו בעקבות הרצון להצליח ולהתקדם זה אומר ש עליי להתעלם מהאחרים או חלילה אפילו לגרום להם להיכשל כדי שנראה ונהיה טובים יותר מהם?!

מי שחושב כך אינו מאמין בעצמו בכלל ואינו מאמין בקב''ה באמת. 


לה' הארץ ומלואה, אין סוף לברכה וההצלחה שיכול להוריד ה' לעולם ושכולנו נוכל לזכות בהם.רק שנדע ונזכור. המאמץ הוא שלנו , וכשנתאמץ בדרכים הנכונות, יחד עם השני ולא על חשבון השני, ברכת ה' תהיה עלינו ונזכה לברכת ה' ולשפע טובה ושמחה.

בכל תחומי החיים כולם ברמה הלאומית והפרטית.



שבת שלום לכל עם ישראל 🍷

דוד ספיאשוילי



אוסף סרטונים בנושא שנת השמיטה לרוצים להעמיק ולהרחיב








לקבוצת ווצאפ שקטה לקבלת קישורים לד''ת בכל שבוע - לחצו על האייקון להצטרפות






פוסטים אחרונים

הצג הכול

Hozzászólások


bottom of page