פרשת האזינו-שבת שובה | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
רוצה קישור לווצאפ בכל שבוע? לחיצה קטנה כאן !
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת אנחנו נקרא בבתי הכנסת את פרשת האזינו, הפרשה העשירית בחומש דברים.
פרשתנו נפתחת בפסוקים הבאים:
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם ד' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹהֵינוּ:
דברים לב ,א-ג
בדברי הנביא ישעיהו מובאים דברים בסגנון דומה לכאורה:
שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
ישעיהו פרק א, ב
פעולת ההאזנה נתפסת כשמיעה יותר משמעותית. שמיעה מקרוב. האדם מטה אוזנו ומאזין. לעומת זאת השמיעה נעשית מרחוק, לעיתים, כבדרך אגב. אולם רואים שסדר השמיעה וההאזנה אצל שני הנביאים הוחלף. אצל משה רבנו, השמים הם המאזינים, ואילו הארץ שומעת, ואצל ישעיהו הנביא, בדיוק להיפך, הארץ מאזינה והשמיים רק שומעים.
פרשן התנ"ך הידוע, הרד"ק, רבי דוד קמחי, רואה בשוני בסדר הדברים כבבואה של הבדלי הדרגות של הנביאים משה רבנו שהיה 'קרוב אל השמים' , זה שהוריד את התורה אל עמ''י, אומר 'האזינו השמים', מכיוון שהוא קרוב אליהם יותר. ואילו ישעיהו הנביא המתנבא במסגרת החיים הטבעיים בתוך ארץ ישראל אומר 'האזיני ארץ', מכיוון שהוא קרוב אליה יותר. אך אולי נוכל לעמוד כאן על נקודה נוספת (מבוסס על דברי הרב נריה זצ''ל בספר נר למאור, אולי עם חידוש קטן):
לאדם נראה שהשמיים והארץ הם שני קצוות מנוגדים. השמיים מלאים ברוח, שמימיות, קדושה.
הארץ לעומת זאת, מגושמת, חומרית, חסומה מפני קדושה ורוחניות.
אולם לאחר שמשה רבנו, מוסר התורה, אשר אכן היה קרוב לשמיים, מוריד את התורה לארץ, אזי השלב הבא הוא להיות אכן קרוב לארץ, כישעיהו הנביא, ולהראות איך התורה מתגלה מתוכה.
על כן, האתגר שלנו בארץ ישראל, על אף המציאות הטבעית, החיים החומריים, אל לנו לשכוח את המהות שלנו ואת ייעודינו.
צריך לזכור כי דווקא כאן אנחנו מצווים לקרוא בשם ה', כי לו הגדולה. הקריאה בשם ה' צריכה להיות מתוך גדלות, מתוך חיבור גבוה פנימי ואמיתי אל הקדושה והטהרה, על אף שאנחנו קרובים אל העניינים הארציים.
לכן ישעיהו אומר לנו ''בנים גידלתי ורוממתי''. ואנחנו לא שמענו, ולא נענינו בימי ישעיהו לאתגר. לא התנהגנו לפי מדרגתנו הגדולה והמרוממת.
אולם צריך לזכור שגם אם היו נפילות כאלה ואחרות , עדיין ''בנים אתם לה' א-להיכם''.
מתוך הקריאה הגדולה זו: חיים בארץ של דבקות בה'. של ''ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום''. הדבקים בה' בתוך החיים הטבעיים היומיומיים בארצנו הקדושה.
לחיים האישיים שלי
מתוך דברים אלו ננסה ללקט את נקודת או נקודות האור אשר יאירו את חיינו בצורה מעשים, ו'להוריד את השמיים', אל הארץ. לחיות חיים טבעיים מתוך קדושה אמיתית.
להאזין פנימה
כאשר אנחנו נוסעים למקום מסוים אליו רוצים להגיע, כולנו יודעים להפעיל את 'וויז'. אבל במסע שלנו בחיים, יש לו ''וויז'?! בוודאי שכן. בתוך כולנו ישנו קול פנימי, קולה של הנשמה השוכנת בתוכנו, אשר פועלת תמיד כל עוד חיים אנו. אלא רק צריכים אנו לדעת כיצד להאזין לו.
להאזין אל הגודל
אדם שרואה את עצמו כאדם קטן, שאיפותיו הם קטנות, ולכן גם האמונה שלו בכוחותיו ומסוגלותו היא קטנה. תפיסה כזאת של החיים ודרישות נמוכות של האדם מעצמו לא ירימו אותו למעלה.
לזכור את ציווי משה רבנו , הבו גודל! ואולי לזה התכוון הנביא בדבריו 'בנים גידלתי ורוממתי, והם פשעו בי'. השכחה של הגדלות והמעלה מתוך המציאות הטבעית היא זו שהביאה לפשיעה. אך לזכור שגם נפילות בדרך הם עדיין לא מנתקים את היותנו בנים!
תשובה מתוך חיים בגדלות.
בתפילת הנעילה, ה' יתברך נעל איתנו עימו יחד בקודש הקודשים, ננעלו שערי המקדש וה' קיבל תפילותינו. וכמאמר בעל 'מי השילוח', קיבל אותנו וכיפר על מעשינו בזכות רצוננו האמיתי להיות אנשי קודשים מחוברים אל הקדושה. בנים אנחנו לה'. קשר פנימי ועמוק שלא ינותק לעולם. ומתוך הזיכרון הזה עלינו להביט אל המשך חיינו.
בארץ ישראל , הקדושה היא בטבע. בחיים הטבעיים.
ארון הברית כאשר הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים, רואה הוא את הכרובים אשר סוככים בכנפיהם על הארון. וידועים הדברים, מה הדבר מסמל, ולא נאריך. כמו אותה סוכה אשר נוצרת כתוצאה מכך מעל ארון הברית כך אנחנו יוצאים אל הסוכה. כל אחד ואחד במקומו. ומתחברים אל הקדושה שבחיים, ללא מחיצות של קבע.
הרב צבי יהודה זצ''ל , היה אומר ואתם הדבקים בה' א-להיכם', חיים כולכם היום. דבקות בה' איננה אומרת ניתוק מהחיים, כי אם חיים טבעיים מתוך דבקות בה' . וכך נזכה גם לצאת מתוך הימיים הקדושים אל חיים של קריאה גדולה
שבת שלום
תחתמו לחיים טובים ולשלום אתם וכל משפחתכם וכל בית ישראל
🍷
דוד ספיאשוילי
