לעשות ולזכות

אקטיביות ואחריות אישית כתנאי לברכת האל (והשראת שכינה) פרשת פקודי התשפ''ב | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה

לעשות ולזכות פרשת פקודי התשפ''ב

.pdf

Download PDF • 314KB

---

מפרשת השבוע

שלום לכולם,

משנכנס אדר מרבין בשמחה, חודש טוב ומבורך לכל בית ישראל. השבת נקרא יחד בבתי הכנסת את פרשת פקודי הפרשה האחרונה והמסכמת של חומש שמות. מופיע הפסוק בעניין בניית המשכן ובו נאמר כך:

וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ד' אֱ-לֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשׇׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ד' אֱ-לֹהֵיהֶם.

שמות כט מו

שלושה אירועים הראו לעם ישראל והם מופיעים בחומש שמות: יציאת מצרים, מעמד הר סיני והקמת המשכן.

שני האירועים הראשונים היו 'אירועי שיא' יציאת מצרים מסתיימת בקריעת ים-סוף. במעמד הר-סיני ה' מתגלה לעם והם שומעים את עשרת הדיברות ישירות ללא שום תיווך. אך באף אחד מאירועים לא נאמר דבר על השראת השכינה בעם ישראל. כעת, בסיום פרשתנו מתרחש הדבר המיוחל:

וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהֹוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

שמות מ לד

לאחר הקמת המשכן אנו רואים שעם ישראל זוכים להשראת השכינה. מדוע רק כעת?

התשובה היא פשוטה:

האירועים הקודמים לכן אמנם היו, חשובים רוחניים ומרוממים, אך בהם היינו פסיביים, הכל היה מצידו של ה'. אך בניין המשכן והקמתו מתחילים בקריאה להתערבות האדם להיות פעיל ולפעול בעצמו.

אומרים חכמינו במדרש כך:

'ותכל כל עבודת המשכן אהל מועד, ויעשו בני ישראל' אמר ר"ש בן לקיש: חביב משכן יותר ממעשה בראשית, שמעשה בראשית לא נבראו לא בעמל ולא ביגיעה ולא סייעה בו כל בריה, אלא 'בדבר ה' שמים נעשו'. אבל משכן, משה וישראל נתעסקו בו, דכתיב: 'ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה'.

לחיים האישיים שלי

עלינו לזכור ולדעת כי ה' הוא בורא העולם, אך יחד עם זאת הוא ברא אותנו בעולם באופן כזה שנמשיך לעשות בו, לפעול בו, לא לשבת בחיבוק ידיים, שהרי נאמר : ''ברא אלהים לעשות''!

האדם לא יכול לצפות לברכה ולהשראת שכינה, כאשר הוא אינו עושה דבר לשם כך. ה' ישרה שכינתו כאשר האדם יתן ויעמול ליצור כלי לכך בעולם הזה. הדבר נכון בעבודה, בפרנסה ובבריאות.

ניקח את הבריאות כדוגמא קלה להבנה:

האדם אינו יכול לומר ולהתלונן מדוע אינו בריא כאשר הוא אינו לשם כך ואפילו הפוך מכך?! דוגמא שניה, האם אדם בעל הגיון בריא יכול לומר לעצמו, אני לא יצא לעבוד לפרנסתי ותהיה לי פרנסה?! אין האדם יכול לומר מדוע אין ברכה במעשיי, מדוע אין השכינה שורה, כאשר הוא לא עמל ומתאמץ להשיג את הדבר אשר בו הוא חפץ.

נקודה נוספת למבט פנימי עמוק יותר: הענן הוביל את בני ישראל במדבר לאן עליהם ללכת במסעם. אם נשאל את עצמנו לאורך החיים שלנו, כיצד ה' היה רוצה שננהג ונעשה, בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה', אז נזכה להשראת שכינה במעשינו, לברכת ה' בדרכינו בחיינו ונזכה ללכת בדברים ישרות וטובות.

🍷

דוד ספיאשוילי