top of page
חיפוש

חסד של אמת

עודכן: 12 באפר׳

פרשת שמיני | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה


פרשת שמיני לאתר
.pdf
הורידו את PDF • 2.82MB

 

רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן

 

מפרשת השבוע


שלום לכולם, השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת שמיני, הפרשה השלישית בחומש ויקרא. אחד הנושאים בהם הפרשה עוסקת הוא נושא הכשרות.

התורה מחלקת את בעלי החיים לשלוש קבוצות: בהמות, עופות ודגים.


נקודה מעניינת היא, שבניגוד לדגים ובהמות, שלהם התורה קובעת "סימני כשרות" כלליים, אשר אמורים להיות תקפים לכל סוגי הבהמות והדגים, בנוגע לעופות, התורה אינה נותנת סימנים קבועים, אלא מפרטת רשימה של העופות שאינם כשרים.

אחד העופות ברשימה זו הוא החסידה.


וְֵאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִיָנָהּ וְֶאֶת הַדּוּכִיַפַת וְֶאֶת הָעֲטֵַלֵף:

ויקרא פרשת שמיני פרק יא פסוק יט


רש''י מלמד אותנו מדוע נקראת כך:


ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות:

רש''י שם

נשאלת השאלה:

מצד אחד החסידה אינה כשרה למאכל. ומצד שני, השם שלה מראה דווקא על תכונות טובות, ולימוד חיובי שצריך להיות לנו ממנה. אז מה קורה כאן?


מסביר בעל חידושי הרי''מ (רבי יצחק מאיר אלתר זוצק''ל , מאדמור''י גור) כך:


החסידה אמנם עושה חסד, אך רק עם חברותיה החסידות. לעומת זאת, אם החסידה תראה ציפור אחרת או חיה אחרת רעבה, היא תתעלם ממצוקתה לחלוטין. ומשום שהיא עושה חסד רק עם הדומות לה ולא גם עם השונים ממנה – היא לא יכולה להיות כשרה!


 לחיים האישיים שלי                                             

בואו נראה מהי נקודת האור המסתתרת כאן. בעבר, כשעסקנו בנושא הכשרות, הסברנו כי המזון אותו אנו אוכלים, משפיע עלינו גם מבחינה רוחנית.

החסד, היא מידה בסיסית בעם ישראל. חז''ל בתלמוד הבבלי אומרים כך:


שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים

מסכת יבמות עט א


אז איפה הבעיה במעשיה של החסידה?

ראשית, חשוב לא להתבלבל. אין שום בעיה בלעשות חסד עם אדם הקרוב אליי (בין אם מדובר בקירה בדעות, מבחינה משפחתית, פיזית וכו')

אולם, הבעיה מתחילה בכך שהופכים זאת לאידיאל. "אני עושה חסד, רק עם בני עירי; רק עם בני משפחתי; רק עם מי שמסכים איתי בדעותיי". האדם אינו צריך להגביל את מעגל עשיית החסד שלו רק לאנשים מסוימים מטעמים אנוכיים (לדוגמא, אני אעשה איתו עכשיו חסד, כי כשאני אצטרך הוא גר פה בשכונה, הוא גם יעשה איתי).

אנו נדרשים לגלות ערנות לכל אדם ואדם מישראל שנמצא בסביבת החיים היומיומית שלנו. לשאול בשלומו ולבדוק כיצד נוכל לשפר את מצבו מכל בחינה שלא תהיה.


נסיים בדברי מו''ר הרב אלישע זצ''ל על דברי הנביא מיכה (עיבוד מדבריו שנכתבו באתר מכון מאיר)


הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ד' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ.

מיכה ו, ח.



אמנם, אנשים עשו חסד אחד עם השני, כי התורה מחייבת את האדם בישראל לגמול חסדים.

אולם, הבעיה מתחילה בכך שהופכים זאת לאידיאל. "אני עושה חסד, רק עם בני עירי; רק עם בני משפחתי; רק עם מי שמסכים איתי בדעותיי". האדם אינו צריך להגביל את מעגל עשיית החסד שלו רק לאנשים מסוימים מטעמים אנוכיים (לדוגמא, אני אעשה איתו עכשיו חסד, כי כשאני אצטרך הוא גר פה בשכונה, הוא גם יעשה איתי). 


אנו נדרשים לגלות ערנות לכל אדם ואדם מישראל שנמצא בסביבת החיים היומיומית שלנו. לשאול בשלומו ולבדוק כיצד נוכל לשפר את מצבו מכל בחינה שלא תהיה.

נסיים בדברי מו''ר הרב אלישע זצ''ל על דברי הנביא מיכה (עיבוד מדבריו שנכתבו באתר מכון מאיר)


הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ד' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ.

מיכה ו, ח.


ידוע כי בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. הדבר תמוה מאוד, שהרי, לפי דברי רבותינו, הדור בימי הבית השני היו עסוקים בתורה במצוות ובגמילות חסדים. אז כיצד יתכן שהייתה שנאת חינם ביניהם? אלא שהעיסוק בתורה ובמצוות גרם לכך שהתפתח מתח כבד על רקע המחלוקות בעולם התורה וההשקפה. 

אמנם, אנשים עשו חסד אחד עם השני, כי התורה מחייבת את האדם בישראל לגמול חסדים. אולם הנביא מיכה דורש לא רק עשיית חסד, כי אם "אהבת חסד". אהבת החסד נובעת מאהבה בין אחים המרגשים כשווים בין שווים. מתחושת כבוד הדדית ושותפות. ”לשים כתף”. לא בהתנשאות. כמו שהדריך אותנו ‘אור החיים’ הקדוש, להתייחס לכל אחד "מאחד אחיך - שהוא המיוחד שבאחיך".

בעולם הדעות חייב להיות בירור נוקב. אך אסור לזה לגרום ליחס של פסילה אישית! אין שנאה פנימית גמורה כלפי שום יהודי. חל איסור להגיע לשנאה גמורה כלפי שום יהודי באשר הוא!

בימים אלו בהם אנחנו עומדים להיכנס לחג אל החודש בו נגאלו אבותינו ואל חג החירות עלינו לצאת ממצרים בעצמנו.  ממה שהופך את מחשבתינו לצרה ומקטין את רוחנו והם: עלינו לצאת לחירות משני דברים:


1. מהמחשבה כי אנו זקוקים לחסדי הגוים ולהיות כפופים לדעתם כדי לשרוד ולהיות חלק מהעולם. שאמר החכם מכל אדם, "חסד לאומים חטאת" (משלי יד,לד).  

2. מתוך גם להתחבר לזהות הלאומית שלנו ולהתנתק מהמחלוקות ומהשנאה שיש כאלה שעמלים להשרישה בתוכנו והם אלו שהביאו עלינו את הצרות האחרונות שרדפו אותנו. 


לזכור, כי ישנה חובה לבירור נוקב משותף. לשיח משותף של כל עם ישראל יחד. אך השיח והבירור הזה צריך להיות מתוך כבוד ואחווה. מתוך הכרות שיש לכולנו מכנה משותף זהותנו הלאומית ושייכותנו לארץ הזו הנובעות מתוך הקשר שלנו לאבותינו שחיינו כאן, ולתורתנו הנצחית. 

שבת שלום

🍷

דוד ספיאשוילי















פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page