קטונתי מכל החסדים

מעשה שהיה, אדם מחפש חניה בתל אביב, הוא מתפלל לה' ואומר לו: "בבקשה תעזור לי"! הוא רואה מכונית יוצאת מהחניה ואז אומר: ''תודה, אין צורך, הסתדרתי!"


כאשר יעקב יוצא לחרן, בהוראת הוריו היקרים, ללכת למצוא לו אישה הוא מגיע אל לבן ועובר שם תלאות. אך הוא רואה את הכל בעין טובה. ממשיך קדימה ומגיע אל ארץ ישראל חזרה. וכשהוא מגיע אחרי יותר משלושים שנה, הוא שומע כי עשו אחיו מגיע אליו עם צבא של ארבע מאות איש. כאשר מגיעים אליך עם ארבע מאות איש, זה לא בשביל לשתות קפה. עוד יותר כאשר מדובר על עשיו, קצת מפחיד... יעקב לא נשבר, הוא מכין את עצמו לכל התרחשות שלא תהיה, אך הוא אינו מאבד את אמונתו. הוא פונה אל ה' בתפילה ואומר לו תודה!

קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃

יעקב פונה לה' באמירה, תודה רבה על הכל, לא מגיע לי כלום. יצאתי מפה אני לבד עם המקל שלי ואני עכשיו עם רכוש רב ומשפחה גדולה, תודה לך. אם תוכל בבקשה, תציל אותי גם מידי עשו אחי. יעקב רואה את האמת והטוב תמיד מול העיניים שלו. בכל זמן ובכל מצב. החסד של ה' לעולם לא יהיה ברור מאליו אצל יעקב.



מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

החיים מזמנים לנו כל מיני מצבים, יש שנעימים יותר ויש שפחות. אבל לפעמים גם צריך לדעת, שהתחושה היא תלויה בעיני המתבונן. תמיד אפשר לשאוף ליותר טוב בחיים, לרצות עוד, לקבל עוד... אבל מה עם לומר תודה על מה שקיים. האם באמת מישהו חייב לנו משהו? הסתכלות זאת, אינה מצמצמת את קבלת הטוב, אם זה ע''י ה' או בני אדם. הסתכלות כזאת גורמת לנו לשמוח במה שיש לנו. או אפילו במקום לראות את מה שחסר, נדע לראות בעולם את החסד שה' עושה איתנו, גם אם זה לא תמיד נראה כך. וע''י הכרת הטוב, יגדל גם השפע היורד עלינו, הגשמי והרוחני!



שנזכה לדעת לומר תודה ולראות את הטוב שבכל דבר ובאמת!


ובקריוקי, לרוצים ללמוד ולשיר את השיר







יהי רצון שהדברים יהיו לרפואת

הרב אלישע בן בלהה ברטה ושליצקי שליט''א.

החייל נריה דוד בן דליה הי''ו.


0 צפיות