פרשת עקב התשפ''ב | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
לעילוי נשמת סבי ז''ל שלום חיים בן אהרן שהשבוע יום פקודת שנתו | פורסם לראשונה בתש''ף
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת נקרא בבית הכנסת יחד את פרשת עקב, הפרשה השלישית בחומש דברים.
הפרשה מתחילה בפסוק הבא:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱ־לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"
(דברים ז, יב)
פירוש הדברים באופן פשוט הוא: אם תשמעו ותקבלו על עצמכם את מצוות ה' - אז תזכו לברכה הכתובה בהמשך הפסוק.
נשאלת השאלה: מדוע התורה משתמשת במילה "עקב" ולא במילה "אם"?
רש"י הקדוש מלמד אותנו שכוונת התורה היא לרמוז שהברכה תגיע אלינו אם נקפיד לקיים ולשמור את המצוות הקלות שאדם "דש בעקביו".
מה הן אותן מצוות? האם ישנן מצוות קלות? ומה הכוונה לדוש אותן בעקבים?
חז"ל במסכת אבות מלמדים אותנו כך:
"רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם... והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. והווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה..."
(אבות ב, ב)
רבי יהודה הנשיא מנחה אותנו כיצד לא ייפול האדם בעברה: "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה". חכמים הסבירו את המשנה כך: אל תדרג את המצוות - "אלו מצוות קלות ואלו חמורות, אלו חשובות יותר ואלו חשובות פחות", אלא תקיים את כולן ותתייחס לכולן באותה רצינות ובאותה חשיבות.
מהי הבעיה בכך?
התשובה נמצאת באותה מסכת:
"בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה"
(אבות ד, ב).
בן עזאי מנחה את האדם לא רק להיזהר לשמור ולקיים את המצוות הקלות והחמורות באותה רצינות, אלא יותר מכך - רוץ ותתאמץ למצוות הקלות באותו חשק ובאותו מאמץ כמו המצוות החמורות.
אך אם הן קלות, למה לרוץ? הסיבה היא שמצווה גוררת מצווה. עשיית טוב גוררת עשיית טוב. אבל אם תוותר על המצוות הקלות, ולא תרוץ לעשות אותן בחשק ובשמחה - בסוף זה יקרה לך גם עם המצוות החמורות. עשיית הרע עלולה לגרום לך להמשיך להתדרדר וליפול... "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה".
אין דרגות ואין לוותר על שום מצווה. תתחיל בריצה למצוות הקלות, כי אחרת גם המצוות החמורות, החשובות בעיניך - לא תזכה לקיימן.
לחיים האישיים שלי
מהי נקודת האור המסתתרת כאן אשר יכולה להאיר את חיינו?
כמובן שאפשר ללמוד מזה לחיים באופן כללי. אך יש דברים בחיים שצריך לעשות אותם ביום יום, דברים שגרתיים, לעיתים הם נתפסים בעינינו כדברים לא חשובים ומשמעותיים, ולעיתים אלה דברים שהיינו רוצים שיהיה לנו רצון לעשות אותם יותר בהתלהבות ובשמחה.
למשל עזרה לאחר. להתנדב ולסייע בגוף גדול שכולם רואים אותך ויגידו לך כל הכבוד, או יכתבו עליך בעיתון או ברשתות החברתיות - זה משהו שהוא תמיד מושך, והרבה יותר קל לעשות. אבל מה עם העזרה בבית, לאבא ואימא, לאחים הקטנים, לבן או בת הזוג?
ואפילו בדברים יותר שגרתיים ורגילים. פעם נאם מפקד יחידה מיוחדת בצבא ארצות הברית על כיצד אדם יכול לחולל שינוי בעולם (קישור לסרטון), ואמר: אם אתה רוצה לשנות את העולם - תתחיל בלסדר את המיטה שלך בכל בוקר. למה? כי אם תקפיד לעשות את הדבר הקטן הזה שנראה אולי אפילו שטותי, הוא ייתן לך כוח, תדע שהתחלת את היום במשימה.
מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. אם תזלזל בדברים הקטנים ולא תרוץ לעשות אותם, תגרום לעצמך ליפול. אבל אם תקפיד לבצע את הדברים הקטנים שכולם נוטים לייחס להם אי־חשיבות, תוכל לקבל כוח ולקיים גם את הדברים הגדולים והמשמעותיים, בכל תחום בחיים.
ואם בלהיות עקביים אנחנו עוסקים,
ידוע שאדם רוצה לחולל שינוי צריך להתחיל בצעדים קטנים ולא לקפוץ רחוק מדי, כי אחרת הוא ייפול ולא יצליח. וגם צעד נכון מתחיל בלדרוך קודם על העקב.
אז בואו נלך נכון, נתקדם ונהיה עקביים, ולא נפספס הזדמנויות לעשות טוב. ואם נסתכל סביבנו, נראה כמה הזדמנויות יש לנו במהלך היום יום, ובעזרת ה' לא נפספס אותן ונהיה עקביים כמו שצריך להיות.
כמה נפלאה היא תורתנו ומחנכת אותנו לחיות חיים משמעותיים יותר וחיים שלמים יותר.
שנזכה לתיקון עולם אמיתי, שמתחיל בתיקון עצמנו. משימה אחת שהושלמה כמו שצריך תיתן לנו את הכוח לעשות את המשימה הבאה כמו שצריך, וכן הלאה
שבת שלום ומבורך
🍷
דוד ספיאשוילי
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע?
לחצו כאן