top of page
חיפוש

התכל(י)ת

פרשת קורח |מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה


התכל(י)ת - פרשת קורח - מפ''ש לחיים האישיים שלי - לומדים יהדות באהבה
.pdf
הורידו את PDF • 323KB

 

מפרשת השבוע

שלום לכולם,

השבת אנו קוראים את פרשת קורח. כמו שאנחנו יודעים, אנחנו בחומש במדבר. ההליכה במדבר מאתגרת וקשה ומזמנת ניסיונות רבים. לאחר שהתקבלה הבשורה המרה על המשך ההליכה במדבר בעקבות חטא המרגלים, מתעורר קורח ואליו מצטרפים נוספים:


"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ד'. וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ד'' ?

במדבר טז, ג


קורח רצה לערער על כך שמשה ואהרן לקחו לעצמם את ההנהגה של העם, וכבודו הפגוע גרם לו לעשות טעות נוראית .


חכמים אומרים במדרש כי קורח שאל את משה שתי שאלות:


1. האם בית שמלא בספרי תורה חייב במזוזה? (שאלה זו באה לערער על מנהיגות משה)

2. האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית? (שאלה זו באה לערער על מנהיגות אהרן)


מטרתו של קורח הייתה לזלזל במנהיגותם של משה ואהרן. אך הקב"ה הוא זה שציווה שמשה ואהרן ינהיגו את העם! בדיוק כפי שהקב"ה הוא זה שציווה על פתיל התכלת ועל המזוזה. ובמקום שקורח יהיה שמח בדרגתו ובחלקו – מרוב מרדף אחר הכבוד הוא איבד את מחשבתו. כך קרה שבמקום לערער על מנהיגותו של משה ואהרן – יצא בשאלותיו אלו שהוא מזלזל בתורה כולה.


בפרשת ציצית כתוב כך:


"וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ד' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם".

במדבר ט"ו, ל"ח


מטרת פתיל התכלת היא להזכיר את התכלית, את המטרה! לזכור את מצוות ד' ולקיים אותן. כאשר אדם מזכיר לעצמו שיש לו מטרה והוא בדרך אליה, אז הוא יכול לקיים "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים". ד' מצווה שבטלית יהיה פתיל תכלת – לא טלית שכולה תכלת, אלא פתיל אחד, כדי לזכור במהלך החיים שישנה מטרה – "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", לקדש את עצמנו ולהתקדם מעלה מעלה.


נתבונן עוד על עניין התכלת. כתוב במשנה: מתי הוא זמן קריאת שמע של שחרית? כשיבדיל בין תכלת ללבן. מתי אפשר לקרוא בשם ד' בעולם? כשיודעים לראות את ההבדל בין המציאות לבין התכלית. כשאתה זוכר מהי המטרה ושיש עוד דרך להגיע אליה, אז אתה יכול לקבל על עצמך עול מלכות שמיים.



לחיים האישיים שלי

מספר נקודות אור, אם נפתח אליהן את המוח והלב, אשר יאירו את חיינו

1. איזהו עשיר? השמח בחלקו!

לקורח לא היה חסר כלום, אבל הוא לא שמח בחלקו. קורח רצה תפקיד אחר.

איזהו עשיר? השמח בחלקו, זה שיודע שלכל אחד יש תפקיד וחלק בעולם. לא כולם צריכים להיות רופאים, מהנדסים, טובים בכדורגל או בנגינה.

אם אני רואה שמישהו אחר מנגן בגיטרה זה אומר שגם אני חייב? ממש לא. וזה היופי בעולם! כל אחד עושה את תפקידו, וככה יוצרים עולם שצועד ומתקדם אל המטרה, אל התכלית.


2. "טלית שכולה תכלת" – שלמות והשתלמות.

יכול לקרות מצב שבו אדם רוצה משהו, והוא חושב שכבר השיג אותו, אבל למעשה התהליך שהוא צריך לעשות על מנת להשיג אותו הוא עוד ארוך, והמצב הזה יכול לבלבל.

למשל: אני והחברים בכיתה עשינו תחרות ריצה ורצתי מאה מטר מעולה. האם זה אומר שאני יכול לרוץ עכשיו מרתון? מובן שלא! עליי להתאמן עד שאגיע למצב שאהיה מסוגל לעשות את זה. התכלת מטרתה להזכיר לנו שיש לנו תמיד לאן לשאוף ותמיד לאן להתקדם.

בואו נלמד מהסיפור הזה. נדע שכל אחד צריך להיות שמח במה שהוא ובמי שהוא. תמיד אפשר להתקדם ולהצליח יותר, אבל זה לא אומר שאני צריך להיות כמו האחר או להתחרות איתו.

לזכור שאין מושלם, לזכור שישנה תכלית.

לכל אחד יש תפקיד ומטרה בחיים, והשמחה בהצלחת האחר והשמחה בחלקנו, תביא את העולם אל התכל(י)ת.


שבת שלום

🍷

דוד ספיאשוילי












פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page