פרשת שלח-לך | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
השבוע אנחנו קוראים את פרשת שלח לך, בחומש במדבר.
בפרשה זו מתרחש אחד האירועים המוכרים ביותר בתורה, ואף מהקשים שבהם.
אירוע זה הוא חטא המרגלים.
בני ישראל יצאו ממצרים, לאחר מאות שנות עבדות. הם חוו את הניסים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, קבלת התורה בהר סיני, השראת השכינה במשכן. וכעת, בשנה השנייה בשלו התנאים למימוש ההבטחה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב, להביא את בניהם לארץ המובטחת - ארץ ישראל. בהגיעם לקדש, משה, בהוראת ה', שולח שנים עשר מרגלים, נשיא מכל שבט, לתור את הארץ. זהו שלב קריטי בהיסטוריה של עם ישראל. אירוע שתוצאותיו ישפיעו על עם ישראל לדורות.
המרגלים חוזרים, ועשרה מתוכם מבשרים לבני ישראל, כי:
"...הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא…"
במדבר לג ,יב
הקב"ה מביא אותנו לארץ שהיא "אוכלת יושביה". במדרש אומרים חז''ל על פסוק זה: ''ארץ אוכלת יושביה היא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי חֲשַׁבְתִּיהָ לְטוֹבָה וְהֵם חָשְׁבוּ לְרָעָה". נשאלת השאלה : ומהי הרעה הגדולה שרצו לומר המרגלים לומר במשפט זה?
אחד ההסברים המופיעים ברבותינו שטענת המרגלים הוא כך:
הארץ – כלומר החלקיים הארציים, החומריים - היא תאכל את יושביה. את הרוחניות של היושבים בה. במדבר אנחנו עובדים את ה' ולא צריכים לעשות כלום. יש מן, לחם רוחני קדוש ומיוחד. לא צריך לכבס בגדים, הם גדלים יחד איתנו, אנחנו יכולים להתעסק רק בדברים רוחניים ללא כל דאגה.
לעומת זאת, בארץ ישראל, נצטרך לחרוש, לזרוע, לטעת, לבנות, לעשות, לשרת בצבא, להילחם ולסכן את חיינו. לעשות הכל בעצמנו.
אז בשביל מה לנו להיכנס לשם? האם לא עדיף להישאר במדבר ולהתעסק רק בלימוד תורה ובקיום מצוות? מה רע? חיים מלאים בקדושה לכאורה.
אלא שמסתבר, שהרוחניות והקדושה האלה, אינם רצון ה' אלא רצון המרגלים.
ה' הבטיח לנו את הארץ, ולשם הוא ציווה אותנו ללכת. ואם קשה שם מכל סיבה שהיא, ה' רוצה שנתמודד עם זה. כל הסיבות והתירוצים לא מעניינים. ה' רוצה אותנו בארץ ישראל עם כל האתגרים היכולים להיות בה.
לברוח מ'חיי העולם' מהעולם הגשמי על מנת להיות קדושים מנוגד לקדושה שהתורה מצווה עליה! תורתנו מצווה 'ואנשי קודש תהיון לי' ולא מלאכי קודש (כמאמר האדמו''ר מקוצ'ק זצוק''ל על הפסוק "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם" – כדי לעשות מהם שמים).
התורה מצווה לחיות חיים אבל לחיות מתוך קדושה. היכן זה מופיע בפרשה שלנו? לאחר חטא המרגלים , מה מופיע בפרשה? כאשר אוכלים מלחם הארץ 'תרימו תרומה לה', מרימים מהלחם שהוא דבר גשמי. לחם. אוכל. אבל מרימים ממנו תרומה לה'. בארץ ישראל מרגישים איך אין דבר שהוא לא מחובר אל הקודש. את המורכבות הזאת המרגלים לא ראו בעיניהם ולא הבינו. ולכן הם הסתכלו על הדברים באופן שלילי למרות שכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה.
לחיים האישיים שלי
מספר נקודות ניתן ללמוד מהנושא. ראשית, זה שאני רוצה להיות קדוש, זה יפה וחשוב. אבל איך עושים את זה?
א. מסתכלים עם עיניים טובות על העולם: המרגלים נכשלו במשימתם כי מראש בחרו להסתכל בצורה שלילית על כל מה שהם ראו. כלשון המדרש, כל מה שהם ראו הקב''ה עשה את זה לטובה והם פירשו את הכל לרעה.
ב. לרצות נכון: המרגלים אמרו אנחנו רוצים רוחניות, אז מהי הבעיה? כי מה שהם רצו זה מה שנוח להם, ולא את מה שנכון להם! הכי קל להיות במצב שבו אתה לא מתאמץ ומקבל את הכל מוכן מן השמיים. בדיוק כמו שבני ישראל קיבלו במדבר, אז בשביל מה להתאמץ ולהתעסק בעולם החומר? בואו נשקיע את הכוחות רק ברוח וה' ידאג להכל. לא! זה בדיוק מה שה' לא רוצה מהם וגם מאיתנו.
עלינו לבחור נכון !
ג. ארץ קדושה : ארץ ישראל היא ארץ שכולה קודש, עם ישראל חזר אל ארצו לחיות בו חיים שלמים. וחיים שלמים אומרים, להתפרנס ולעבוד למחייתנו , לקיים מדינה, צבא, רפואה ומדע, אבל הכל מתוך אמונה וחיים של קדושה. גם העניינים הארציים ובמיוחד בארץ ישראל הם יכולים וצריכים להיות מתוך קדושה.
נסיים בדבריו של הרב נריה בסוף ימיו:
קדושה אני מבקש ,קודשים הקודשים אני מבקש, תנו לי קדושת ארץ ישראל תנו לי קדושת אהבת ישראל!
אשרינו שזכינו לתקן את חטא המרגלים, לפחות בחלקו, ולחיות בארץ ישראל במדינת ישראל.
שנזכה לגאולה השלימה
שבת שלום ומבורך
----------------------------------------------------------------------------------------------
רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע?
לחצו כאן
Comments