פרשת ואתחנן-שבת נחמו | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
שלום לכולם,
השבת אנו קוראים את פרשת ואתחנן, הפרשה השניה בחומש דברים. שבת זו היא כמובן גם ''שבת נחמו'' על שם ההפטרה הנקראת תמיד בשבת שלאחר תשעה באב.
משה רבנו מתאר לנו את תפילתו אל ריבונו של עולם אשר התקבלה לפניו, אך ה' ביקש ממנו לעצור את תפילותיו. ומה ביקש משה רבנו מה' יתברך?
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
דברים פרק ג פסוק כה
הָאָרֶץ הַטּוֹבָה
הארץ הטובה, ברורה כוונתו של משה רבנו. רש''י מסביר כי ההר הטוב, הכוונה לירושלים והלבנון, הכוונה היא לבית המקדש. כאשר משה רבנו, מבקש לארץ ישראל הוא מבקש לעשות זאת מתוך החיבור לקדושתה. מתוך הרצון לגלות גם במציאות החומרית שתהיה בה לכאורה את החיבור אל הנקודה האמיתית והחשובה, בית המקדש, הר הבית.
מסביר הרב משה צבי נריה זצ''ל – כי ארץ ישראל היא זו שמאחדת ויוצרת ערבות כלל ישראלית בין העם. אך ירושלים בירתו של העם היהודי ''עיר שחוברה לה יחדיו- עיר שמחברת את ישראל זה לזה''! ובית המקדש, מחבר את עם ישראל להיות עם אחד באמת .
והַלְּבָנֹן:
מדוע נקרא לבנון? היה מלבין את ישראל מחטאיהם.
העלייה למקום אחד שבו אין הסתכלות רק על עולמי האישי. אלא כולם כאחד יחד. "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך". לכן גם אמרו חז''ל לבנון- מלבלב את ליבנו מחייה אותנו וממלא אותנו בכוחות מחודשים.
הדבר מתחבר לנאמר בהמשך הפרשה על ''ועשית הישר והטוב בעיני ה''', הציווי נאמר בהקשר לארץ ישראל, שבה החיים מתחילים להתנהל על פי דרכי הטבע, האדם עלול להתבלבל והישרות עלולה להתעקם. לכן משה רבנו מלמד אותנו מהי המהות האמיתית בחיי עם ישראל בארץ ישראל, לא רק לחיות במדינה מתוקנת ומשגשגת עם צבא עצמאי, גם לא רק בשביל להקים ישיבות בכל מקום זה בוודאי חשוב מאוד. אך צריך לדעת ולזכור את ההר הטוב הזה והלבנון. ולא לתת למציאות מסביב לבלבל אותנו ולטשטש את הישר והטוב בחיינו.
אולי לא לשווא גם מופיעה השאלה של הבן החכם בפרשה. ''כי ישאלך בנך מחר לאמר'' והתשובה מתחילה בסיפור יציאת מצרים והקשר המהותי של כל אחד מהדורות הבאים בעם ישראל.
יצאנו ממצרים (ומהגלות האחרונה הנה לתקומת המדינה) לא כדי להקים מקלט מדיני, לא כדי למצוא מקום מרגוע שבו נוכל לחיות אלא כדי להיות שייכים אל המהות אל אותה ארץ שמאחדת , אל ירושלים המחברת את עם ישראל ומאחדת, ואל ההר הטוב הזה שבו שמיים וארץ נפגשים והחטא מולבן והלבבות מתמלאים בכוחות מחודשים.
לחיים האישיים שלי
מהן נקודות האור כאן אשר יאירו את חיינו באור גדול אם נדע להתבונן בהן ולקחת אותן לעבודה פנימית שלנו. ומתוך כך גם נתקן ונאיר אותן, ברמה הלאומית
1. לשאול שאלות!
לפעמים בן אדם חושב שאם הוא למד פעם אחת על נושא מסוים, נגמר. הכל ברור, לא צריך לעסוק בדבר הזה יותר וזהו. תפיסה זו אינה נכונה ובמיוחד בכל העניינים הקשורים לרוחניות וזהות.
כי ישאלך בנך מחר! העיסוק הוא תמידי. לכן עלינו ללמוד ותמיד לשאול את עצמנו שאלות, על מנת שנדע גם מה ללמד להשיב לדורות הבאים שישאלו ויעבירו את הסיפור הזה הלאה!
2. אין עתיד בלי עבר
בימינו אנחנו רואים אנשים שחושבים שההתנתקות מהעבר נחוצה על מנת להתקדם יחד עם העולם שמסביבנו. רואים אנו מהתשובה לבן החכם, כי הכל מתחיל מהחיבור לנקודת השורש, היותנו העם אשר בחר ה' לגאול אותו ומתוך כך עלינו לחיות את עתידנו. לא לחינם כאן הקמנו את מדינתנו מתוך אותו קשר הסיטורי אל 'צור ישראל וגואלו' ואל 'ספר הספרים' הנצחי.
3. הישר הטוב והלבנון
כאשר התורה מצווה אותנו על עשיית הישר והטוב, היא לא משאירה את זה לפרשנות של האדם באופן מוחלט, אלא ועשית הישר והטוב בעיני ה'. יש מצבים שבהם אדם יכול לחשוב שהוא עושה דבר שהוא נכון, אך לעיתים אדם עלול להיות מסונוור ע''י אינטרסים אישיים. כפי שהיה בחטא המרגלים ,
והדברים מתחברים כמובן לעניין ארץ ישראל המקדש וירושלים אז והיום.
אל בית המקדש מתחברים בעשיית הישר והטוב. את משמעות בית המקדש יודעים כאשר מחוברים אל המהות והזהות. וכך גם מטהרים את עצמנו מלדאוג לעצמנו על חשבון האחר, מלשכוח את ההיסטוריה ולנתק את עצמנו ממנה, ומתאחדים ביננו עם עברנו וליבנו מתוך כך יתמלא בכוחות חדשים, ונראה בניין בית המקדש ולבלוב עמנו ומדינתנו.
שבת שלום
🍷
דוד ספיאשוילי
