פרשת וילך -שבת שובה | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע
שלום לכולם,
השבת אנחנו נקרא בבתי הכנסת את פרשת וילך, הפרשה התשיעית בחומש דברים. שבת זו נקראת גם שבת 'שובה' או שבת תשובה . השבת הראשונה של השנה והשבת של עשרת ימי תשובה בה מתכוננים ליום הכיפורים אשר יבוא עלינו לטובה בעז''ה וכולנו נחתם בו לחיים טובים ולשלום.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַייָ אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
דברים , לא, א-ב
משה רבנו הולך. לאן הוא הולך ? ומדוע התיאור הזה לא היה מספיק לומר 'וידבר משה את הדברים...' ? שמעתי רעיון נפלא מהרב ישראל מאיר לאו שליט''א: משה רבנו מלמד אותנו יסוד שהוא פלא . אין מקום לעצירה בעולם היהדות. ההליכה של האדם היא תמידית. גם ברגעים האחרונים של האדם עליו עליו לנוע ולחפש כיצד לממש את שליחותו ולעשותה על הצד הטוב ביותר.
לחיים האישיים שלי
שבת שובה , שבת תשובה, שבת בה אנחנו צריכים ללמוד ללכת ...
נמצאים אנו בימי עשרת תשובה, ערב השבת הראשונה של השנה וזו אשר לפני יום החיתום. כולנו נמצאים בשליחות אליה נשלחנו וירדה נשמתנו לעולם לבצע. אך לעיתים ההבנה של מהי חזרה בתשובה יכולה להיות כזאת שגורמת לאדם לעמוד ולעצור מללכת...
בתורת החסידות מסבירים כי בני האדם נקראים מהלכים , והמלאכים נקראים עומדים.
רבי נחמן מברסלב ב'ליקוטי מוהרן' אומר כך :
וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב...וְזֶה בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – בְּחִינַת עַיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא; וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךּ – בְּחִינַת וְנָפִיק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב.
ליקוטי מוהרן תורה ו
נשתדל להסביר בקצרה ובצורה פשוטה:
'אם אסק שמים שם אתה' מי שרוצה להתעלות, ללכת בדרכי התשובה צריך להיות בקיא בסגנון ההליכה (הלכה מלשון הליכה)הנדרש לכך בחייו. יש מצבים שבהם אתה תתרומם ותרגיש שהכל זורם ומצליח, אבל אל תתבלבל שהגעת אל השלמות, ואתה יכול לקפוא על שמריך ולעמוד. כי , 'שם אתה' , תמיד יש לאן להתעלות עד שנגיע לקיים 'ושבת עד ה' א-לוהיך'. אין לעצור במקום.
'ואציעה שאול הנך': גם אם אתה מרגיש שאין לך תקנה, ואתה מרגיש שאתה במקום מאוד נמוך כמו 'שאול תחתיות' חס ושלום. תמיד יש לאן לשוב, וגם שם ה' נמצא וגם משם אפשר ללכת ולצאת.
מעדיף לעמוד בגלל שאתה חושב שבמלא תיפול ולא תצליח? אומר מרן הרב קוק זצ''ל בספרו אורות התשובה בפרק יד:
"עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של התשובה"
תפסיק להתייאש מראש, אם תחשוב על הנפילה שתבוא בוודאות ותחשוש ממנה מידי , בכך תביא אותה על עצמך. האמן בעצמך ובכוחותיך. וגם אם תיפול אל תעצור מלהמשיך ללכת.כפי שאמרנו איננו מלאכים , כי אם מהלכים. כך ה' בראנו.
הדבר מתחבר גם לאבינו אברהם, לו אמר ה' יתברך
" וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"
בראשית יז,א
הליכתו של אברהם אבינו הייתה כזאת הפועלת למען הכלל. שדאג מעצמו 'לתקן עולם במלכות שדי' וה' יתברך אמר לו להמשיך לנוע לפניו ולא לעצור. כי 'פועל עם אל הוא'. ואם נהיה כאלה שבהליכתנו איננו דואגים לתשובת עצמנו כי גם לעמנו ולעולם כולו נזכה לסייעתא דשמיא ולהתהלך יחד עם העולם כולו אל מקום עליון וטהור יותר.
שבת שלום וחתימה טובה לכל עמו ישראל
🍷
דוד ספיאשוילי
