פרשת תולדות, התשע''ט *** אם זה ארוך , דלגו למטה***
בפרשת השבוע אנו שומעים על הריון תאומים לו זכו יצחק ורבקה. חז''ל מספרים כי כאשר הייתה עוברת רבקה ליד בתי מדרשות הייתה מרגישה תנועות חדות בבטנה, וגם כאשר הייתה עוברת ליד בתי עבודה זרה...
משהו מעניין קורה בין האחים האלה לאורך כל הדרך, עומד מבטן אימם הם רבים ונאבקים אחד בשני...
מספרת לנו התורה כי יצחק היה עובד אדמה חקלאי. בניו - יעקב איש תם יושב אןהלים, איש רוח. ועשו איש שדה. יצחק שהיה איש שדה בעצמו, נראה היה כי אוהב את עשו יותר ורואה במו כממשיכו ומנהיג את הדור הבא של המשפחה. מספרת לנו התורה כך:
(א) וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי: (ב) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי: (ג) וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה צָֽיִד: (ד) וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת:
בראשית פרק כז, א-ד
יצחק כבר לא רואה, חז''ל מסבירים פירושים רבים מה הסיבה לכך. רבקה קוראת ליעקב ואומרת לו כי עליו לקבל את הברכה מאביו ומחייבת אותו להסכים לעשות כדעתה,ומבטיחה לו כי אין לו ממה לפחד והיא לוקחת אחריות מלאה על כל מה שלא יקרה. יעקב סומך על רבקה ונכנס אל יצחק אביו, אם ארוחה כמו שביקש אביו שהכינה לו רבקה והוא לבוש בבגדיו של עשו אחיו.
יצחק חושד, משהו נראה לו מוזר, והוא מבקש מיעקב להתקרב אליו. אומרת התורה:
וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו:
בראשית פרק כז,כב
בסוף של דברים יצחק מגלה כי זה היה יעקב,כאשר עשו מגיע אליו, והתורה לא מספרת לנו על גערה של יצחק ביעקב. הווה מלמד אותנו כי יצחק הבין שהדבר הזה היה צריך לקראות והברכה באמת הייתה מגיעה ליעקב ולא לעשיו.
מה פירוש בראשית ''וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו:'' הקול=הפנימיות, הצד הרוחני בעולם. הידיים= עולם החומר הצד הגשמי. מסביר הרב נריה זצ''ל כי על פי היהדות אין כל בעיה עם עולם החומר. מתי ? כאשר הקול, הפנימיות שלי נשארת מחוברת לקודש.
בשפה פשוטה יותר, אין כל מניעה להתעסק בעולם החומרי, כל עוד שהדבר לא משחית את המידות שבי, את המוסר שבי, את ה''קול'' שבי. לכן גם נוחה דעתו של יצחק לברך את מי שבאותו רגע נדמה בפניו כעשו, והוא רואה בו כממשיך הדרך והמנהיג הבא. לכן, גם כאשר עשיו באמת מגיע אליו ומבקש ברכה, הוא אינו כועס על יעקב על הדברים שעשה. היהדות אינו סותרת את החיבור לחיי החומר, כל עוד שהיא אינה באה על חשבון חיי הרוח. היהדות אינה קוראת להתנזר מהעולם הזה כי אם לקדש את החומר, ולהשתמש בו בצורה נכונה ובגבולות הנכונים.
שנזכה ללמוד ממידותיהם של אבותינו הקדושים!
שבת שלום ומבורך,
ידעתם שבכל יום חמישי יש ליד חדר מורים ''פינת שבת קודש''?
קצת חומר: סוכריות, חטיפים וכו'...
קצת רוח: שירים לנשמה, פתקון עם רעיון מפרשת השבוע לחיים, ערכות של נרות שבת (הפתקון,סוכריה קטנה בפנים,) והזדמנות שלי לפגוש אתכם ולאחל לכם שבת שלום,מכל הלב.
למי שפספס והרעיון למעלה היה לו ארוך מידי, הנה הפתקון שחולק עם אותו רעיון בקצרה.
אז ניפגש ביום חמישי?
מקדיש לכולכם את השיר של שלומי שבת. שתזכו לשמור על הרוח, שתנשב בכם ותדחוף אתכם קדימה ותתנו לקול הפנימי שלכם להוביל את חייכם
ובקריוקי!!!