אימון עצמי | מתוך פרשת השבוע לחיים האישיים שלי | פרשת תרומה התשע''ט
בפרשה
פרשת השבוע עוסקת בבניין המשכן ומתחילה בפסוק שהוא קצת מוזר.
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי:
שמות פרק כה,ב
לוקחים תרומה? וכשאני לוקח, אני בעצם לוקח לעצמי, אז מה קורה כאן?
ובהמשך הפסוק, כל איש אשר מרגיש בליבו רצון להתנדב יקח תרומה. הגיוני לומר איש שמרגיש רצון להתנדב, יתן תרומה ויתרום מעצמו, לא יקח... אז מה הולך כאן, מדוע הציווי נאמר בצורה כזו?!
מספר תשובות: התורה באה ללמד אותנו כי המשכן \ המקדש יכול להיבנות כאשר אנשים לוקחים מממונם ונותנים תרומה לשם כך. נתינה פירושה לקחת מעצמי ולתת למען מטרה שחשובה ממני, האדם הפרטי.
מסבירים בחסידות שכל מה ששייך לאדם בעולם הזה, לא בהכרח יהיה שייך לו לנצח... כאשר האדם עובר 'ל"עולם הבא'', הוא אינו לוקח איתו דבר. את מה הוא כן לוקח עימו? את המצוות, את החסדים ואת הנתינה. יוצא שעל פי היהדות, לתת מעצמך = לקחת לעצמך! אתה נותן = אתה מקבל.
ובחיים האישיים שלי
הרבה פעמים קורה שאני חושב, מדוע עליי לתת מעצמי? מה אני, פראייר?!
הנושא של הנתינה, של תרומה, נאמר בפרשתנו ביחס למשכן, שעליו נאמר ''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם''. אמרו חז''ל: 'ושכנתי בתוכם, ולא בתוכו'. חכמינו מסבירים שהכוונה היא שהמציאות שנוצרת פה בעקבות הנתינה היא למעננו, לא למען הקב''ה. ה', הטוב והחסד, שוכן בתוכנו כשאנחנו תורמים מעצמנו. אם נסתכל על המילה תרומה, היא מזכירה לנו גם את המילה התרוממות.
היכולת לתת נוצרה כדי שניצור חברה שבה אנשים תורמים מעצמם למען האחר, למען "המטרה הגדולה". מציאות שבה כל אחד יוצא מהבועה של עצמו, לוקח מעצמו ונותן למען האחר, היא מציאות מרוממת, שמרימה את כולנו למקום טוב יותר, של אהבת חינם.
איך יוצרים עולם שראוי שיהיה בו בית מקדש? איך יוצרים עולם טוב יותר שכולנו רוצים לחיות בו?
על ידי עשיית חסד, אהבה ונתינה! ככה מרבים אהבת חינם בעולם.
שנזכה להמשיך לתת למען האחר, כל אחד כפי כוחו, ונרבה אהבת חינם בינינו.
________________________________________________________________________
שבת שלום ומבורך
🍷
הרב דוד ספיאשוילי
רב בית הספר
הפינה מוקדשת להצלחת חיילי צה''ל וכל כוחות הביטחון במשימותיהם באשר הם.
לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב
🕯הרב אלישע בן בלהה ברטה זצ''ל🕯 שעסק כל חייו בנתינה אין סופית בתוך בית המדרש ומחוצה לו.
להבדיל לרפואת החייל נריה דוד בן דליה הי''ו
בתוך שאר חולי עמו ישראל.