top of page
חיפוש

לדרוש את ה'

פרשת תולדות התשפ''ד - מלחמת חרבות ברזל | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה (שכתוב של שיחה שפורסמה בתשפ''א)

לעילוי נשמת שרה בת לאה ויוכבד בת מלכה ז''ל

רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן


לדרוש את ה' - שבת תולדות מלחמת חרבות ברזל
.pdf
Download PDF • 1.72MB

 

מפרשת השבוע


שלום לכולם ,

השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת תולדות הפרשה השישית בחומש בראשית. הפרשה פותחת באירוע מרגש סוף סוף לאחר המתנה ארוכה יצחק אבינו ורבקה אימנו זוכים לפרי בטן. רבקה חשה כי מתרחש משהו מוזר עם העובר שבבטנה.

וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יי

(בראשית כה, כב)

ליד בתי מדרשות הוא קופץ ובועט וגם ליד בתי עבודה זרה. איננה מבינה מה קורה כאן והולכת לשאול את שם, בנו של נח. הוא מגלה שיש לה שני בנים תאומים שמייצגים שני עולמות שונים במהותם והם יפרדו לשני עמים שונים לחלוטין. והגדול שבהם יהיה עבד לקטן.

הם גדלים וכל אחד תופס את מקומו בעולם עשיו איש ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים. ומספרת התורה כי דברי שם הולכים ומתקיימים...

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.

(שם כז)


יעקב מבשל נזיד עדשים ועשיו חוזר מן השדה כאשר הוא עייף ורעב, רואה כי יעקב מבשל ואומר לו:

"הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי"

(שם ל)


עשיו מוכן לבלוע את הנזיד בלי דעת מה הוא אוכל כאשר הוא רותח ישר מן האש ומוכן למכור את בכורתו בתמורה לכך ומבזה אותה. הוא מעוניין לשבוע ולספק את יצריו כאן ועכשיו ולא משנה מה המחיר. הוא עייף מעבירות שבידו כפי שאומרים חז''ל.


וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקׇם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה.

(שם לא-לד)

עשיו יודע כי אינו שייך לברכת אברהם אבינו ולעם ישראל אע''פ שנולד לאותו האם. התנהגותו מנתקת אותו מלהיות הממשיך. ותמורת סיפוק מהיר מוכן למכור דבר כל כך מהותי ועליון...


כאשר יצחק אבינו מבקש להעניק את הברכה לבן הממשיך הוא מגלה משהו מיוחד בבן שנכנס אליו ראשון. בתחילה אמרה עליו התורה איש תם יושב אהלים, אך חיפש יצחק אבינו להעניק את הברכה לבן שיודע להתמודד עם המציאות ועם עולם החומר. והבן שלו הוא מעניק את הברכה אמר עליו יצחק:

הקול קול יעקב והידיים ידי עשו – יש כאן מציאות שלא הכרתי עד כה. יש לבני יכולת להיות עם ידיים שפועלים בעולם החומר, בשדה כמו עשו . אך קולו, עולמו הפנימי הוא קול התורה, מחובר לעולם הפנימי מחובר לעולם התורה אל הקודש. אין ספק שהוא הראוי לברכה. הרי גם כאשר גילה שזה היה יעקב אמר לעשיו שברכתו תחול למרות שזה היה ב'מרמה'.

כאשר פועלים בעולם החומר 'מתוך הקבלת פני שכינה'. מתוך חיבור אל הקול הפנימי הטהור של יעקב אבינו ראויים להיות ממשיכי הדרך וגם לזכות בשם ישראל.

זו מהותו של עם ישראל

לחיים האישיים שלי


אנחנו מצווים ללכת בדרכי אבותינו להיות ממשיכי דרכם. בואו נתבונן יחד ונראה מהן נקודות האור המסתתרות כאן אשר יאירו את חיינו.


לדרוש את ה’

רבקה אימנו חשה במתחרש בתוכה ואיננה מתעלמת מעולמה הפנימי שלה ושל ילדיה. מעבר לרצון לבדיקת הריון שגרתית שאז בוודאי הולכים לרופא, היא רוצה להבין מה קורה עם העובר שלה והולכת לשאול את ה'. רוצה לחנך את הילד העתיד להיוולד לדרך התורה, ויודעת שבחינוך אין קסמים והוא תהליך ארוך המתחיל כבר מהבטן.עמ''י מחנך את ילדיו על פי דבר ה' על פי קול יעקב ולא על פי תרבות עשו. והולכת לשאול בגדול שבדור מה לעשות עם הילד העתיד להיוולד. ולימדנו הרב אלישע זצ''ל (עפ''י פירוש רש''י ) מה יהיה בסוף, מה יצא בסוף מתוך ההתרוצצות הזאת האם זה ישרת את רצון ההנהגה האלוקית , או לא. יש מקום לתפילה אישית כמובן אך זו לא המטרה המרכזית של רבקה אימנו.

כאשר ניגשים להתפלל ולבקש באמת, התפילה צריכה לעורר שינוי פנימי בתוכנו.

הרי הולכים לדרוש את ה', לא מתוך מבט אישי הממשש את הרצון האישי ופתרונות למצוקה הנקודתית כרגע. אלא לחשב את מסלול חיינו ורצוננו לפי דבר ה'. שהוא קנה המידה לאמת האמיתית.


הקול והידיים

יעקב אבינו עובר דרך ארוכה ובתחילת דרכו אנו רואים כי הוא איש תם יושב אוהלים. מתמלא בקודש ואיננו מתפתה ללכת אחר אחיו הבכור. ההתמלאות הזאת בתחילת דרכו נותנת לו את הכלים ואת המבט האמיתי להתבונן על המציאות. תם הוא שלם, "תתן אמת ליעקב''. מי שהוא איש אמת באמת אינו צריך לחשוש מללבוש את 'ידי עשיו' מלעסוק בעולם החומר והנושא את השילוב הזה יכול להיות כזה שיקבל וישא את השם והמהות ישראל.


כיום- ברמה הלאומית

חזרנו הבייתה, אל ארץ אבותינו. הקמנו מדינה לתפארת עם חקלאות ורפואה התיישבות ותעשיה. צבא עוצמתי שאין כדוגמתו. אך עלינו לדעת ולזכור את מהותנו. את החיבור בין הידיים העוסקות לעולם החומר לקול יעקב.

מדוע הקמנו כאן את ארצנו ומתוך מה זכותינו על הארץ. לא לתת לקולו של עשיו להשפיע על חיינו לשמור על התרבות האמיתית לנו ועל המוסר היהודי שהוא זה שצריך להוביל אותנו בלחימה.

כולנו מתפללים לנצחון צה''ל על אויבינו הרשעים והחזרת החטופים בריאים ושלמים והבאת אלו שנהרגו על קדושת ה' והארץ לקבר ישראל. אך עלינו לעשות זאת מתוך מדת האמת. מתוך גבורה ומתוך ניצחון על האויב.


שנזכה לדרוש את ה' ברמה הלאומית

ומתוך כך גם ימלא ה' כל משאלות ליבנו לטובה

שבת שלום

🍷

דוד ספיאשוילי







שתפו אחרים - זכו אחרים ותזכו בכל הברכות כולם


רוצים לקבל קישור ישירות לווצאפ בכל שבוע? לחצו כאן


פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page